אינדקס
https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5910861,00.html
[list=7]
[*]ביום 20.12.2020 הגיש היחיד תשובה לדו"ח בה ביקש ליתן לו צו הפטר לאלתר לאור הלכת בית המשפט העליון ברע"א 6353/19 לשצ'נקו נ' כונס הנכסים הרשמי ( להלן: "עניין לשצ'נקו או הלכת לשצ'נקו " ) זאת מאחר והוא נעדר כל יכולת השתכרות, מתקיים מקצבת ביטוח לאומי וסיוע בשכר דירה בלבד.
[/list]
https://www.psakdin.co.il/Court/%D7%94%D7%97%D7%9C%D7%98%D7%AA-%D7%A8%D7%A9%D7%9D-%D7%97%D7%93%D7%9C%D7%95%D7%AA-%D7%A4%D7%A8%D7%A2%D7%95%D7%9F-%D7%95%D7%94%D7%95%D7%A6%D7%90%D7%94-%D7%9C%D7%A4%D7%95%D7%A2%D7%9C-%D7%A2%D7%95%D7%A4%D7%A8-%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%A7-%D7%9E%D7%AA%D7%9F-%D7%94%D7%A4%D7%98%D7%A8-%D7%9C%D7%90%D7%9C%D7%AA%D7%A8-%D7%9C%D7%97%D7%99%D7%99%D7%91-%D7%A9%D7%A0%D7%A7%D7%91%D7%A2%D7%94
[list=3]
[*]ביום 25.02.2020 ניתן צו לפתיחת הליכים בעניינו של היחיד. עו"ד ירון רג'ואן מונה כנאמן לניהול הליך חדלות הפירעון.
[/list]
[list="box-sizing: border-box; margin-top: 5px; margin-bottom: 5px; color: rgb(0, 0, 0); font-family: Arial; font-size: 14px; text-align: start; background-color: rgb(255, 255, 255);"]
[*]ביום 11.11.2019 הגיש מר א.ש. (להלן: "היחיד"), בקשה למתן צו לפתיחת הליכים.
[/list]
[list=2]
[*]המדובר בחייב יליד 1970, רווק המתגורר עם אימו בדירה שכורה בxx. היחיד הוכר על ידי המוסד לביטוח לאומי כנכה לצמיתות בשיעור 63% רפואי ודרגת אי כושר עבודה בשיעור של 100%, מתקיים מגמלה חודשית בסך של כ- 3,217 ש"ח וסיוע בשכר דירה בסך 770 ש"ח לחודש. היחיד אינו מדווח כעובד משנת 2010.
[/list]
[list=3]
[*]ביום 25.02.2020 ניתן צו לפתיחת הליכים בעניינו של היחיד. עו"ד ירון רג'ואן מונה כנאמן לניהול הליך חדלות הפירעון.
[/list]
[list=4]
[*]במסגרת הצו לפתיחת הליכים הושת על היחיד תשלום חודשי עיתי בשיעור של 150 ₪ החל מחודש 03/2020. היחיד עומד בצו התשלומים העיתי.
[/list]
[list=5]
[*]כנגד היחיד הוגשו 2 תביעות חוב בסך כולל של 51,319 ש"ח ואושרה תביעת חוב אחת של הנושה עיריית xx בסך 14,212 ש"ח, ללא מרכיב חוב בדין קדימה.
[/list]
[list=6]
[*]ביום 13.12.2020 הגיש הנאמן דו"ח ממצאי בדיקה במסגרתו המליץ על תכנית פירעון ליחיד לפיה ישולם סך כולל של 22,750 ש"ח ב- 35 תשלומים חודשיים.
[/list]
[list=7]
[*]ביום 20.12.2020 הגיש היחיד תשובה לדו"ח בה ביקש ליתן לו צו הפטר לאלתר לאור הלכת בית המשפט העליון ברע"א 6353/19 לשצ'נקו נ' כונס הנכסים הרשמי ( להלן: "עניין לשצ'נקו או הלכת לשצ'נקו " ) זאת מאחר והוא נעדר כל יכולת השתכרות, מתקיים מקצבת ביטוח לאומי וסיוע בשכר דירה בלבד.
[/list]
[list=8]
[*]הנושים לא הגישו תגובה לדו"ח ממצאי הבדיקה ואף אחד מהם לא התייצב לדיון.
[/list]
[list=9]
[*]במעמד הדיון חזר הנאמן על תכנית הפירעון שהוצעה על ידו והבהיר כי התוכנית מבוססת על כמה טעמים. הטעם הראשון, קיומו של פער חיובי המשתקף מהדוחות החודשיים בין הכנסותיו והוצאותיו של היחיד, בסך ממוצע של כ- 1,000 ש"ח לחודש. לטענת הנאמן, במצב זה צובר היחיד מעין קופת חיסכון ואין מקום לאפשר זאת.
[/list]
[list=10]
[*]הטעם השני הוא סימני שאלה העולים מקבלות שצורפו לדוחות החודשיים של היחיד בגין רכישות שונות על שם גב' א.ש.. הנאמן טען כי לא ברור הקשר בינה ליחיד.
[/list]
[list=11]
[*]הטעם האחרון עליו הצביע הנאמן הוא ההיבט המוסרי של אי תשלום חוב ארנונה בשעה שקיימת היכולת לשלם את החוב (לאור ההפרשים בין ההכנסות להוצאות כאמור לעיל).
[/list]
[list=12]
[*]הנאמן טוען כי אין חולק על כך שקצבת הנכות מוגנת על פי הפסיקה, אולם לא כך הם פני הדברים ביחס להכנסות היחיד מסיוע בשכר הדירה. רכיב הכנסות זה אינו מוגן ובצירוף העובדה שקיימת ליחיד הכנסה פנויה, ניתן לבנות ולגבש תכנית פירעון לתשלום חובות היחיד בהליך.
[/list]
[list=13]
[*]היחיד מתנגד לתכנית פירעון ומבקש ליתן לו צו הפטר לאלתר מחובותיו. לטענתו, מאחר וגמלת המל"ל מוגנת, אין מקום לקבוע חובת תשלומים בעניינו. כמו כן טען כי בניגוד לעמדת הנאמן, סיוע בשכר דירה אינו מהווה הכנסה שהינה חלק מנכסי קופת הנשייה אלא מדובר בסיוע שמעניקה המדינה למחוסרי דיור. כספים אלה אינם ניתנים לעיקול בהתאם לחוק ההוצאה לפועל (סעיף 50(א)(6)) והדבר דומה להוראות סעיף 303 לחוק הביטוח הלאומי. עוד ציין ב"כ היחיד כי גם בעניין לשצ'נקו היחיד קיבל סיוע בשכר דירה מלבד קצבת הנכות ובכל זאת הופטר מביצוע תשלום חודשי.
[/list]
[list=14]
[*]לעניין הפער הנטען בין הכנסותיו והוצאותיו, הסביר היחיד כי הכספים הנותרים בידיו נובעים מכך שאינו שוכר דירה לעצמו אלא מתגורר עם אימו המבוגרת, בהעדר יכולת כלכלית. טענה חלופית שהוסיף ב"כ היחיד היא כי במידה ולא יתקבלו טענותיו, צו התשלומים שהומלץ על ידי הנאמן בתקופת השיקום אינו תואם את הוראות הממונה לקביעת תשלום חודשי. חישוב התשלום החודשי על פי אמות המידה שפרסם הממונה מביא לחיוב בסכום חודשי שאינו עולה על 280 ש"ח בחודש. אין בתשלום זה להביא תועלת של ממש לנושיו בתקופת תשלום של 36 חודשים.
[/list]
[list=15]
[*]לאחר שעיינתי בדו"ח ממצאי הבדיקה, בתשובת היחיד לדו"ח, לאחר ששמעתי את טענות הצדדים במעמד הדיון וכן חקירת היחיד במהלך הדיון, נחה דעתי כי יש ליתן ליחיד צו הפטר לאלתר לפי סעיף 167 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח - 2018 ( להלן: "חוק חדלות פירעון" ) .
[/list]
[list=16]
[*]בהלכת לשצ'נקו נקבע כי לא ניתן לחייב בתשלום עיתי מקום בו אין ליחיד כל הכנסה חודשית מלבד גמלת הביטוח הלאומי, לאור הוראות סעיף 303 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) תשנ"ה - 1995. הלכה זו מתייחסת למצב בו היחיד נעדר יכולת השתכרות (חלקית או מלאה) ואין לו הכנסות נוספות מלבד גמלת הביטוח הלאומי, שנועדה לצורך קיומו הבסיסי.
[/list]
[list=17]
[*]נראה כי נסיבותיו של החייב בהלכת לשצנקו דומות למקרה של היחיד בענייננו. בפסק הדין שניתן בהלכת לשצ'נקו היה מדובר בחייב בהליך פש"ר שהוכרה לו דרגת אי כושר בשיעור של 100% שהתקיים מקצבת נכות מהמוסד לביטוח לאומי בסך 3,208 ש"ח ומסיוע בשכר דירה בסך 770 ש"ח. מאחר והחייב נעדר כושר השתכרות עתידי, קבע בית המשפט העליון כי הוא יהיה פטור מן החובה לשלם תשלומים עיתיים.
[/list]
[list=18]
[*]אין מחלוקת שכספי גמלת הביטוח הלאומי מוגנים מפני גבייתם. הנאמן טוען שכספי הסיוע בשכר דירה שמקבל היחיד אינם מוגנים ומכאן ניתן "לגזור" מהם תשלום חודשי בהליך החדל"פ. הגם שסיוע בשכר דירה אינו נכנס בגדר גמלת מל"ל המוגנת מהעברה או עיקול מכוח סעיף 303 לחוק המל"ל, מצאתי לעניין זה לקבל את טענת ב"כ היחיד כי אין לראות בכספים אלו "הכנסה נוספת" כמשמעותה בהלכת לשצ'נקו. זאת לאור סעיף 217 לחוק חדלות פירעון, המוציא מקופת הנשייה זכויות לגמלה או כספים המאוזכרים בחקיקה אחרת הקובעת הסדר דומה להסדר הקיים בסעיף 303 לחוק הביטוח הלאומי. אף מעבר לכך, כספים המשולמים על ידי המדינה כסיוע בשכר דירה אמורים לשמש את מטרתם, סיוע תשלום בשכ"ד שוטף על מנת שהיחיד יזכה לקורת גג, ולא להוות מקור לתשלום חובותיו של חייב.
[/list]
[list=19]
[*]לעניין זה חשוב לציין כי גם בעניין לשצ'נקו, החייב קיבל בפועל כספים בגין סיוע בשכר דירה (בסכומים הזהים למקרה דנן) ואף על פי כן בית המשפט העליון הכריע בנסיבות המקרה על מתן פטור מוחלט מתשלום חודשי.
[/list]
[list=20]
[*]באשר לטענת הנאמן בדבר קיומם של הפרשים בין הכנסות היחיד המדווחות לבין הוצאותיו המאפשרות קביעת תוכנית פירעון - בית המשפט בעניין לשצ'נקו התייחס למצב בו החייב אינו מנצל את מלוא כספי הגמלה, כך שנוצרת יתרה אשר אינה חוסה תחת הגנת סעיף 303 (ב) לחוק הביטוח הלאומי. בית המשפט העליון פסק במצב בו החייב אינו מנצל את מלוא כספי הגמלה ובשל כך נצברת יתרה, כי אין בכך כדי להתיר השתת תשלום חודשי על חייב בהליך הפש"ר.
[/list]
"... היווצרות יתרה בחודשים מסוימים אינה מבטיחה, כי יתרה דומה תיווצר גם בעתיד. עניינו של סעיף 111 בהשתת תשלום עתי קבוע, שישולם מתוך הכנסות עתידיות; לא ניתן להשית תשלום כאמור על סמך הנחה בלתי ודאית, שבסוף כל חודש תישאר בחשבונו של החייב יתרה בלתי מוגנת. הדבר נכון ביתר שאת נוכח תכליתה של הגמלה - להבטיח את צורכי מחייתו המינימליים של הזכאי, לספק לו אמצעי קיום בסיסיים. מידותיה של הגמלה תפורות לתכלית זו, והיא לא נועדה לתחזק קופת חיסכון."( סעיף 16 לפסק הדין )
[list=21]
[*]הרציונל בפסק הדין צריך להדריכנו גם במקרה זה. בענייננו היחיד מתקיים מגמלת המל"ל שנועדה להבטיח את תנאי קיומו הבסיסיים והמינימליים וכן מסיוע בשכר דירה ממשרד הבינוי והשיכון שאף הוא נועד להגשים תכלית דומה בכך שמאפשר דיור הולם לאוכלוסיות מוחלשות הזקוקות לסיוע של המדינה לקיומה של זכות בסיסית לדיור.
[/list]
[list=22]
[*]לכך אוסיף כי עצם העובדה שיחיד פועל להקטין את הוצאותיו ולשם כך מתגורר עם אימו כדי להפחית את הוצאות הדיור אינה אמורה לעמוד לו לרועץ, אף אם כתוצאה מכך נותרת לו יתרה פנויה מסוימת מהכנסותיו (כאמור, ממילא יתרה זו לא תהווה בסיס להשתת צו תשלומים קבוע לתשלום חובות ).
[/list]
[list=23]
[*]הנאמן ציין שקיימות נסיבות מחשידות להעלמת הכנסות ואין לדעת מה היחיד עושה בזמנו הפנוי. אכן תנאי לתחולת הלכת לשצ'נקו הוא כי אין ליחיד פוטנציאל השתכרות בלתי ממומש. אולם מעבר לחשדות שהעלה הנאמן בדו"ח ממצאי הבדיקה ובמעמד הדיון בדבר אפשרות להעלמת הכנסות מצד היחיד, לא הציג הנאמן ראיה מספיקה שיש בה כדי לבסס את טענותיו, שאף לא התחזקו לאחר חקירת היחיד על ידי רשם ההוצאה לפועל והנאמן במהלך הדיון שנערך ביום 9/2/21. בכל הנוגע לקיומן של מספר מצומצם של חשבוניות עבור רכישת מזון על ידי גב' ש. שצורפו לדוחות החודשיים אליהן הפנה הנאמן, הדבר אינו מוביל למסקנה כי היחיד מתנהל כלכלית תחת או בעזרתו של אדם אחר, שלא דווח על ידו. למרות שהיחיד לא הצליח ליתן הסברים מדויקים ומלאים לגבי אותן חשבוניות, הוא טען בחקירתו כי אימו מסרה לו את החשבוניות ויכול ומדובר בחברה של אימו שרכשה עבורם מוצרי מזון.
[/list]
[list=24]
[*]משלא הוכח שליחיד יכולת לעבוד ולהשתכר, לא ניתן לקבוע במקרה זה שעל אף שנקבעה לו דרגת אי כושר בשיעור 100% הוא אינו ממצה כושר השתכרותו.
[/list]
[list=25]
[*]בנוסף, אין בטענת הנאמן כי יש מקום לחייב את היחיד בתשלום החוב לעיריית xx וזאת על בסיס כך שאי תשלום החוב עלול לפגוע בקופה הציבורית ולשלוח מסר שגוי כי לא ניתן להיפרע מחובות מסוג זה מאוכלוסייה המתקיימת מקצבת נכות. ראשית, מתן הפטר מחובות פוגע בהכרח בציבור הנושים וקניינם. שנית, אינני סבור כי מתן צו הפטר ליחיד המתקיים מקצבת נכות ללא יכולת השתכרות, מוביל למסר רוחבי לציבור לפיו אזרחים במצבו של היחיד יוכלו שלא לשלם את חובותיהם ויזכו לפטור מתשלומם באמצעות פניה להליך החדל"פ. המדובר במסקנה מרחיקת לכת שאינני רואה לאמצה. אפשר לראות את הדברים אחרת, בזווית ראיה התואמת את מטרות חוק חדלות פירעון והלכת לשצ'נקו, כי מתן ההפטר ליחיד שהינו נכה, מחוסר יכולת השתכרות המתקיים מקצבת נכות, הינה פעולה מוצדקת מבחינה מדיניות ואינטרס ציבורי רחב לפיו יש צורך לסייע לאוכלוסייה המתקשה בתשלום הוצאות מחיה בסיסיות. מסקנה זו מתחזקת במקרה של היחיד בתיק זה מאחר ואת החוב לעיריית xx צבר לפני כ- 10 שנים. אין המדובר ביחיד שדרכו היא התעלמות מתשלום חובותיו או כזה המנסה להתחמק מתשלום חובותיו תוך ניצול מצבו.
[/list]
[list=26]
[*]לסיכום האמור, לאור מצבו הרפואי של היחיד המוכר כנכה בדרגת אי כושר בשיעור 100% ונעדר יכולת השתכרות ממשית, גילו, נוכח העבודה שהוא מתקיים מקצבת הביטוח הלאומי ומסיוע בשכר דירה בלבד, בשים לב להלכת בית המשפט העליון בעניין לשצ'נקו ומשלא נמצאו נכסים ליחיד, הריני מקבל את בקשת היחיד וקובע כי מתקיימים התנאים למתן צו הפטר לאלתר ליחיד שבסעיפים 161 ו-167 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי.
[/list]
[list=27]
[*]לאור מתן ההפטר לאלתר, היחיד והוא בלבד פטור מחובות העבר שלא ניתן לפרוע מנכסי כספי הנשייה בהתאם לסעיף 174 לחוק חדלות פירעון. ההפטר לא יחול על חובות המנויים בסעיף 175 לחוק חדלות פירעון.
[/list]
[list=28]
[*]נכסים אשר יוקנו ליחיד בתקופה של 3 שנים ממתן ההפטר, יכללו בקופת הנשייה, בהתאם להוראות ס' 167 (ג) לחוק חדלות פירעון.
[/list]
[list=29]
[*]הוצאות ההליך ושכר טרחת הנאמן ישולמו מתוך הכספים שנצברו בתיק החדל"פ. מאחר ונצבר בתיק הסך של 1,800 ש"ח בלבד, אני מורה על העברת מלוא הסך לנאמן כתשלום עבור שכר טרחתו והוצאותיו.
[/list]
כה שגר עם אימו קיבל הפטר על חובותיו
בעל אי-כושר עבודה בדרגה של 100% ביקש פטור מלא מחוב של כ-51 אלף שקל שצבר. הנאמן בתיק התנגד, אבל עמדתו נדחתה בבית המשפט
[list=7]
[*]ביום 20.12.2020 הגיש היחיד תשובה לדו"ח בה ביקש ליתן לו צו הפטר לאלתר לאור הלכת בית המשפט העליון ברע"א 6353/19 לשצ'נקו נ' כונס הנכסים הרשמי ( להלן: "עניין לשצ'נקו או הלכת לשצ'נקו " ) זאת מאחר והוא נעדר כל יכולת השתכרות, מתקיים מקצבת ביטוח לאומי וסיוע בשכר דירה בלבד.
[/list]
https://www.psakdin.co.il/Court/%D7%94%D7%97%D7%9C%D7%98%D7%AA-%D7%A8%D7%A9%D7%9D-%D7%97%D7%93%D7%9C%D7%95%D7%AA-%D7%A4%D7%A8%D7%A2%D7%95%D7%9F-%D7%95%D7%94%D7%95%D7%A6%D7%90%D7%94-%D7%9C%D7%A4%D7%95%D7%A2%D7%9C-%D7%A2%D7%95%D7%A4%D7%A8-%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%A7-%D7%9E%D7%AA%D7%9F-%D7%94%D7%A4%D7%98%D7%A8-%D7%9C%D7%90%D7%9C%D7%AA%D7%A8-%D7%9C%D7%97%D7%99%D7%99%D7%91-%D7%A9%D7%A0%D7%A7%D7%91%D7%A2%D7%94
[list=3]
[*]ביום 25.02.2020 ניתן צו לפתיחת הליכים בעניינו של היחיד. עו"ד ירון רג'ואן מונה כנאמן לניהול הליך חדלות הפירעון.
[/list]
[list="box-sizing: border-box; margin-top: 5px; margin-bottom: 5px; color: rgb(0, 0, 0); font-family: Arial; font-size: 14px; text-align: start; background-color: rgb(255, 255, 255);"]
[*]ביום 11.11.2019 הגיש מר א.ש. (להלן: "היחיד"), בקשה למתן צו לפתיחת הליכים.
[/list]
[list=2]
[*]המדובר בחייב יליד 1970, רווק המתגורר עם אימו בדירה שכורה בxx. היחיד הוכר על ידי המוסד לביטוח לאומי כנכה לצמיתות בשיעור 63% רפואי ודרגת אי כושר עבודה בשיעור של 100%, מתקיים מגמלה חודשית בסך של כ- 3,217 ש"ח וסיוע בשכר דירה בסך 770 ש"ח לחודש. היחיד אינו מדווח כעובד משנת 2010.
[/list]
[list=3]
[*]ביום 25.02.2020 ניתן צו לפתיחת הליכים בעניינו של היחיד. עו"ד ירון רג'ואן מונה כנאמן לניהול הליך חדלות הפירעון.
[/list]
[list=4]
[*]במסגרת הצו לפתיחת הליכים הושת על היחיד תשלום חודשי עיתי בשיעור של 150 ₪ החל מחודש 03/2020. היחיד עומד בצו התשלומים העיתי.
[/list]
[list=5]
[*]כנגד היחיד הוגשו 2 תביעות חוב בסך כולל של 51,319 ש"ח ואושרה תביעת חוב אחת של הנושה עיריית xx בסך 14,212 ש"ח, ללא מרכיב חוב בדין קדימה.
[/list]
[list=6]
[*]ביום 13.12.2020 הגיש הנאמן דו"ח ממצאי בדיקה במסגרתו המליץ על תכנית פירעון ליחיד לפיה ישולם סך כולל של 22,750 ש"ח ב- 35 תשלומים חודשיים.
[/list]
[list=7]
[*]ביום 20.12.2020 הגיש היחיד תשובה לדו"ח בה ביקש ליתן לו צו הפטר לאלתר לאור הלכת בית המשפט העליון ברע"א 6353/19 לשצ'נקו נ' כונס הנכסים הרשמי ( להלן: "עניין לשצ'נקו או הלכת לשצ'נקו " ) זאת מאחר והוא נעדר כל יכולת השתכרות, מתקיים מקצבת ביטוח לאומי וסיוע בשכר דירה בלבד.
[/list]
[list=8]
[*]הנושים לא הגישו תגובה לדו"ח ממצאי הבדיקה ואף אחד מהם לא התייצב לדיון.
[/list]
[list=9]
[*]במעמד הדיון חזר הנאמן על תכנית הפירעון שהוצעה על ידו והבהיר כי התוכנית מבוססת על כמה טעמים. הטעם הראשון, קיומו של פער חיובי המשתקף מהדוחות החודשיים בין הכנסותיו והוצאותיו של היחיד, בסך ממוצע של כ- 1,000 ש"ח לחודש. לטענת הנאמן, במצב זה צובר היחיד מעין קופת חיסכון ואין מקום לאפשר זאת.
[/list]
[list=10]
[*]הטעם השני הוא סימני שאלה העולים מקבלות שצורפו לדוחות החודשיים של היחיד בגין רכישות שונות על שם גב' א.ש.. הנאמן טען כי לא ברור הקשר בינה ליחיד.
[/list]
[list=11]
[*]הטעם האחרון עליו הצביע הנאמן הוא ההיבט המוסרי של אי תשלום חוב ארנונה בשעה שקיימת היכולת לשלם את החוב (לאור ההפרשים בין ההכנסות להוצאות כאמור לעיל).
[/list]
[list=12]
[*]הנאמן טוען כי אין חולק על כך שקצבת הנכות מוגנת על פי הפסיקה, אולם לא כך הם פני הדברים ביחס להכנסות היחיד מסיוע בשכר הדירה. רכיב הכנסות זה אינו מוגן ובצירוף העובדה שקיימת ליחיד הכנסה פנויה, ניתן לבנות ולגבש תכנית פירעון לתשלום חובות היחיד בהליך.
[/list]
[list=13]
[*]היחיד מתנגד לתכנית פירעון ומבקש ליתן לו צו הפטר לאלתר מחובותיו. לטענתו, מאחר וגמלת המל"ל מוגנת, אין מקום לקבוע חובת תשלומים בעניינו. כמו כן טען כי בניגוד לעמדת הנאמן, סיוע בשכר דירה אינו מהווה הכנסה שהינה חלק מנכסי קופת הנשייה אלא מדובר בסיוע שמעניקה המדינה למחוסרי דיור. כספים אלה אינם ניתנים לעיקול בהתאם לחוק ההוצאה לפועל (סעיף 50(א)(6)) והדבר דומה להוראות סעיף 303 לחוק הביטוח הלאומי. עוד ציין ב"כ היחיד כי גם בעניין לשצ'נקו היחיד קיבל סיוע בשכר דירה מלבד קצבת הנכות ובכל זאת הופטר מביצוע תשלום חודשי.
[/list]
[list=14]
[*]לעניין הפער הנטען בין הכנסותיו והוצאותיו, הסביר היחיד כי הכספים הנותרים בידיו נובעים מכך שאינו שוכר דירה לעצמו אלא מתגורר עם אימו המבוגרת, בהעדר יכולת כלכלית. טענה חלופית שהוסיף ב"כ היחיד היא כי במידה ולא יתקבלו טענותיו, צו התשלומים שהומלץ על ידי הנאמן בתקופת השיקום אינו תואם את הוראות הממונה לקביעת תשלום חודשי. חישוב התשלום החודשי על פי אמות המידה שפרסם הממונה מביא לחיוב בסכום חודשי שאינו עולה על 280 ש"ח בחודש. אין בתשלום זה להביא תועלת של ממש לנושיו בתקופת תשלום של 36 חודשים.
[/list]
[list=15]
[*]לאחר שעיינתי בדו"ח ממצאי הבדיקה, בתשובת היחיד לדו"ח, לאחר ששמעתי את טענות הצדדים במעמד הדיון וכן חקירת היחיד במהלך הדיון, נחה דעתי כי יש ליתן ליחיד צו הפטר לאלתר לפי סעיף 167 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח - 2018 ( להלן: "חוק חדלות פירעון" ) .
[/list]
[list=16]
[*]בהלכת לשצ'נקו נקבע כי לא ניתן לחייב בתשלום עיתי מקום בו אין ליחיד כל הכנסה חודשית מלבד גמלת הביטוח הלאומי, לאור הוראות סעיף 303 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) תשנ"ה - 1995. הלכה זו מתייחסת למצב בו היחיד נעדר יכולת השתכרות (חלקית או מלאה) ואין לו הכנסות נוספות מלבד גמלת הביטוח הלאומי, שנועדה לצורך קיומו הבסיסי.
[/list]
[list=17]
[*]נראה כי נסיבותיו של החייב בהלכת לשצנקו דומות למקרה של היחיד בענייננו. בפסק הדין שניתן בהלכת לשצ'נקו היה מדובר בחייב בהליך פש"ר שהוכרה לו דרגת אי כושר בשיעור של 100% שהתקיים מקצבת נכות מהמוסד לביטוח לאומי בסך 3,208 ש"ח ומסיוע בשכר דירה בסך 770 ש"ח. מאחר והחייב נעדר כושר השתכרות עתידי, קבע בית המשפט העליון כי הוא יהיה פטור מן החובה לשלם תשלומים עיתיים.
[/list]
[list=18]
[*]אין מחלוקת שכספי גמלת הביטוח הלאומי מוגנים מפני גבייתם. הנאמן טוען שכספי הסיוע בשכר דירה שמקבל היחיד אינם מוגנים ומכאן ניתן "לגזור" מהם תשלום חודשי בהליך החדל"פ. הגם שסיוע בשכר דירה אינו נכנס בגדר גמלת מל"ל המוגנת מהעברה או עיקול מכוח סעיף 303 לחוק המל"ל, מצאתי לעניין זה לקבל את טענת ב"כ היחיד כי אין לראות בכספים אלו "הכנסה נוספת" כמשמעותה בהלכת לשצ'נקו. זאת לאור סעיף 217 לחוק חדלות פירעון, המוציא מקופת הנשייה זכויות לגמלה או כספים המאוזכרים בחקיקה אחרת הקובעת הסדר דומה להסדר הקיים בסעיף 303 לחוק הביטוח הלאומי. אף מעבר לכך, כספים המשולמים על ידי המדינה כסיוע בשכר דירה אמורים לשמש את מטרתם, סיוע תשלום בשכ"ד שוטף על מנת שהיחיד יזכה לקורת גג, ולא להוות מקור לתשלום חובותיו של חייב.
[/list]
[list=19]
[*]לעניין זה חשוב לציין כי גם בעניין לשצ'נקו, החייב קיבל בפועל כספים בגין סיוע בשכר דירה (בסכומים הזהים למקרה דנן) ואף על פי כן בית המשפט העליון הכריע בנסיבות המקרה על מתן פטור מוחלט מתשלום חודשי.
[/list]
[list=20]
[*]באשר לטענת הנאמן בדבר קיומם של הפרשים בין הכנסות היחיד המדווחות לבין הוצאותיו המאפשרות קביעת תוכנית פירעון - בית המשפט בעניין לשצ'נקו התייחס למצב בו החייב אינו מנצל את מלוא כספי הגמלה, כך שנוצרת יתרה אשר אינה חוסה תחת הגנת סעיף 303 (ב) לחוק הביטוח הלאומי. בית המשפט העליון פסק במצב בו החייב אינו מנצל את מלוא כספי הגמלה ובשל כך נצברת יתרה, כי אין בכך כדי להתיר השתת תשלום חודשי על חייב בהליך הפש"ר.
[/list]
"... היווצרות יתרה בחודשים מסוימים אינה מבטיחה, כי יתרה דומה תיווצר גם בעתיד. עניינו של סעיף 111 בהשתת תשלום עתי קבוע, שישולם מתוך הכנסות עתידיות; לא ניתן להשית תשלום כאמור על סמך הנחה בלתי ודאית, שבסוף כל חודש תישאר בחשבונו של החייב יתרה בלתי מוגנת. הדבר נכון ביתר שאת נוכח תכליתה של הגמלה - להבטיח את צורכי מחייתו המינימליים של הזכאי, לספק לו אמצעי קיום בסיסיים. מידותיה של הגמלה תפורות לתכלית זו, והיא לא נועדה לתחזק קופת חיסכון."( סעיף 16 לפסק הדין )
[list=21]
[*]הרציונל בפסק הדין צריך להדריכנו גם במקרה זה. בענייננו היחיד מתקיים מגמלת המל"ל שנועדה להבטיח את תנאי קיומו הבסיסיים והמינימליים וכן מסיוע בשכר דירה ממשרד הבינוי והשיכון שאף הוא נועד להגשים תכלית דומה בכך שמאפשר דיור הולם לאוכלוסיות מוחלשות הזקוקות לסיוע של המדינה לקיומה של זכות בסיסית לדיור.
[/list]
[list=22]
[*]לכך אוסיף כי עצם העובדה שיחיד פועל להקטין את הוצאותיו ולשם כך מתגורר עם אימו כדי להפחית את הוצאות הדיור אינה אמורה לעמוד לו לרועץ, אף אם כתוצאה מכך נותרת לו יתרה פנויה מסוימת מהכנסותיו (כאמור, ממילא יתרה זו לא תהווה בסיס להשתת צו תשלומים קבוע לתשלום חובות ).
[/list]
[list=23]
[*]הנאמן ציין שקיימות נסיבות מחשידות להעלמת הכנסות ואין לדעת מה היחיד עושה בזמנו הפנוי. אכן תנאי לתחולת הלכת לשצ'נקו הוא כי אין ליחיד פוטנציאל השתכרות בלתי ממומש. אולם מעבר לחשדות שהעלה הנאמן בדו"ח ממצאי הבדיקה ובמעמד הדיון בדבר אפשרות להעלמת הכנסות מצד היחיד, לא הציג הנאמן ראיה מספיקה שיש בה כדי לבסס את טענותיו, שאף לא התחזקו לאחר חקירת היחיד על ידי רשם ההוצאה לפועל והנאמן במהלך הדיון שנערך ביום 9/2/21. בכל הנוגע לקיומן של מספר מצומצם של חשבוניות עבור רכישת מזון על ידי גב' ש. שצורפו לדוחות החודשיים אליהן הפנה הנאמן, הדבר אינו מוביל למסקנה כי היחיד מתנהל כלכלית תחת או בעזרתו של אדם אחר, שלא דווח על ידו. למרות שהיחיד לא הצליח ליתן הסברים מדויקים ומלאים לגבי אותן חשבוניות, הוא טען בחקירתו כי אימו מסרה לו את החשבוניות ויכול ומדובר בחברה של אימו שרכשה עבורם מוצרי מזון.
[/list]
[list=24]
[*]משלא הוכח שליחיד יכולת לעבוד ולהשתכר, לא ניתן לקבוע במקרה זה שעל אף שנקבעה לו דרגת אי כושר בשיעור 100% הוא אינו ממצה כושר השתכרותו.
[/list]
[list=25]
[*]בנוסף, אין בטענת הנאמן כי יש מקום לחייב את היחיד בתשלום החוב לעיריית xx וזאת על בסיס כך שאי תשלום החוב עלול לפגוע בקופה הציבורית ולשלוח מסר שגוי כי לא ניתן להיפרע מחובות מסוג זה מאוכלוסייה המתקיימת מקצבת נכות. ראשית, מתן הפטר מחובות פוגע בהכרח בציבור הנושים וקניינם. שנית, אינני סבור כי מתן צו הפטר ליחיד המתקיים מקצבת נכות ללא יכולת השתכרות, מוביל למסר רוחבי לציבור לפיו אזרחים במצבו של היחיד יוכלו שלא לשלם את חובותיהם ויזכו לפטור מתשלומם באמצעות פניה להליך החדל"פ. המדובר במסקנה מרחיקת לכת שאינני רואה לאמצה. אפשר לראות את הדברים אחרת, בזווית ראיה התואמת את מטרות חוק חדלות פירעון והלכת לשצ'נקו, כי מתן ההפטר ליחיד שהינו נכה, מחוסר יכולת השתכרות המתקיים מקצבת נכות, הינה פעולה מוצדקת מבחינה מדיניות ואינטרס ציבורי רחב לפיו יש צורך לסייע לאוכלוסייה המתקשה בתשלום הוצאות מחיה בסיסיות. מסקנה זו מתחזקת במקרה של היחיד בתיק זה מאחר ואת החוב לעיריית xx צבר לפני כ- 10 שנים. אין המדובר ביחיד שדרכו היא התעלמות מתשלום חובותיו או כזה המנסה להתחמק מתשלום חובותיו תוך ניצול מצבו.
[/list]
[list=26]
[*]לסיכום האמור, לאור מצבו הרפואי של היחיד המוכר כנכה בדרגת אי כושר בשיעור 100% ונעדר יכולת השתכרות ממשית, גילו, נוכח העבודה שהוא מתקיים מקצבת הביטוח הלאומי ומסיוע בשכר דירה בלבד, בשים לב להלכת בית המשפט העליון בעניין לשצ'נקו ומשלא נמצאו נכסים ליחיד, הריני מקבל את בקשת היחיד וקובע כי מתקיימים התנאים למתן צו הפטר לאלתר ליחיד שבסעיפים 161 ו-167 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי.
[/list]
[list=27]
[*]לאור מתן ההפטר לאלתר, היחיד והוא בלבד פטור מחובות העבר שלא ניתן לפרוע מנכסי כספי הנשייה בהתאם לסעיף 174 לחוק חדלות פירעון. ההפטר לא יחול על חובות המנויים בסעיף 175 לחוק חדלות פירעון.
[/list]
[list=28]
[*]נכסים אשר יוקנו ליחיד בתקופה של 3 שנים ממתן ההפטר, יכללו בקופת הנשייה, בהתאם להוראות ס' 167 (ג) לחוק חדלות פירעון.
[/list]
[list=29]
[*]הוצאות ההליך ושכר טרחת הנאמן ישולמו מתוך הכספים שנצברו בתיק החדל"פ. מאחר ונצבר בתיק הסך של 1,800 ש"ח בלבד, אני מורה על העברת מלוא הסך לנאמן כתשלום עבור שכר טרחתו והוצאותיו.
[/list]
