ההבדל בן השידור בלוון לשידור הערוצים בדיגיטלי קרקעי

לפעמים יש תקלות בעמוס בלווין .
אז רצוימ לקנות ממיר דיגיטלי קרקעי שעולה עד 400 ש"ח שישאר גיבוי אם יש תקלה בלווין.
זה דיגיטלי קרקעי DTT לא משודר מלויין ,זה משידור קרקעי ממשדרים ואנטנות המוצבות בכל חלקי הארץ .
יש בערך11 משדרים כאלה בארץ כל אחד לאזור מסוים.
עד לאחרונה היו 5 משדרים בכל הארץ .
בדיגיטלי הקרקעי DTT או שידור עידן פלוס מדודבר בתדרים UHF בן 470-860 מגה הרץ.
זה כמו בשידורים האנלוגים הישנים כלומר כמו בטלויזיה הישנה שלך ביחד עם האנטנה על הגג .
כל ערוץ הוא ברוחב של 8 מגה הרץ ככה שאפשר לדחוס ולהעביר עד 8 ערוצים באיכות SD דיגיטלים
כולל MPEG4
זה יחודי לישראל כי בכל מדינה בחול יש לה שיטה אחרת .
בארצות הברית זה שונה ובאירופה זה שונה
בישראל ניתן באמצעות אנטנה קטנה לקלוט .
יש ערים כמו אשקלון ,אשדוד שצריך אנטנה גדולה בשביל לקלוט.
גודל האנטנה 1.5 מטר והיא חיצונית .שעלותה עד 200 ש"ח
אפשר גם בעזרת אנטנה אקטיבית מוגברת שעלותה עד 100 ש"ח
בדיגיטלי קרקעי כרגע אן הרבה ערוצים
יש ערוץ 1,2,10,33,כנסת מאוחר יותר יהיו ערוץ מוסיקה 24 וישראל פלוס ולבסוף 18 ערוצים.
תוך שנתים יהיו גם שידורי HD דרך הממירים האלה .

בלווין זה עובד אחרת
יש לווין בחלל מהקרקע משדרים ללוון מחוות לווינים שידורים
אותם שידורים מועברים לווין ומהלווין אתה קולט אותם בעזרת צלחת לווין .
הצלחת לווין רק קולטת בלבד היא לא משדרת כלום
כל לווין מכיל מספר טרנספונדרים או משיבים בעברית
כל משיב מכל מספר ערוצים זה בדרך כלל 36 מגה הרץ והוא מכיל עד 18 ערוצים רגילים SD
בממיר הלווינים התדרים גבוהם בתומים של KU CBAND
זה בערך בן 10 ל 12 גיגה הרץ
זה שידור רחב מאוד
לצרכי קליטה משתמשים בצלחת פרובאלית בעלת צורה אובאלית של ביצה.
הצלחת הזאת נקראת צלחת אופסט .
בכדי לקלוט את הלווין עמוס 4W צריך צלחת של 1.0 מטר
אותה מתקינים על הגג
הלווין יש לו עמדה קבועה בחלל .
העמדה 4W שייכת למדינת ישראל וחברת חלל הישראלית משתמשת בעמדה זו
עד כה הוחלפו כבר 3 לווינים
היה עמוס 1-2-3
כל כמה שנים צריך להחליף לווין
היום באירופה כולם עוברים לשידור MPEG4 שזה חוסך מקום בלווין ועולה חצי מחיר משידור SD רגיל
ואיכות התמונה והקול טובה יותר
עלות שידור של משיב לשנה בהוטבירד עולה 2 מיליון יורו.
בלווין עמוס זה 1.5 יורו .
יס משלמת רק מיליון יורו למשיב
מדינת ישראל משלמת את השאר.
כלומר אני ואתה מממנים את יס ,וגם את הדיגיטלי הקרקעי .
הדיגיטלי נקרא בישראל שידורי עידן פלוס

[You must be registered and logged in to see this image.]

משדרים של דיגיטלי קרקעי בישראל

[You must be registered and logged in to see this image.]

הסבר מקיך על DTT

[You must be registered and logged in to see this link.]

DTT - שידור טלוויזיה דיגיטלי קרקעי (ראשי תיבות באנגלית: Digital Terrestrial Television) - היא שיטת שידור דיגיטלי אלחוטי של ערוצי טלוויזיה, באמצעות תחנות ממסר קרקעיות. קליטת השידורים מחייבת אנטנה וממיר דיגיטלי, או מקלט טלוויזיה המותאם לשיטת השידור הדיגיטלית.

DTT בישראלבנובמבר 2004 ממשלת ישראל קיבלה החלטה מס. 2189 על הקמת צוות בין-משרדי שיבחן את הצורך בשידורים דיגיטליים עבור הערוצים הציבוריים הפתוחים. בפברואר 2008 התקבל בכנסת תיקון לחוק, שמאפשר שידורי DTT. חוק זה מסמיך את הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו כגוף האחראי על שידורים אלה בישראל. קליטת השידורים תהיה בחינם, אולם לשם כך יש לרכוש ממיר דיגיטלי בעלות חד-פעמית של כ-400 ש"ח, ובחלק מהמקומות יש צורך גם באנטנה חיצונית.

להקמת התשתיות נבחרה חברה תומסון הצרפתית. שם המיזם עידן + - ערוצים ישראלים דיגיטליים נגישים.

שתי מטרות עיקריות למעבר לשידוריים דיגטליים:

1.חסכון בהוצאות השידור. השידורים האנלוגיים מבוצעים כיום מכ-60 תחנות ממסר בכל ישראל, בעוד שלשידור הדיגיטלי יידרשו רק כ-15 תחנות.
2.מתן אפשרות לקליטת שידורי טלוויזיה איכותיים בחינם, למי שמעוניין רק במספר מצומצם של ערוצים ציבוריים - מבלי שיצטרך לשלם לספקיות הטלוויזיה הרב ערוצית HOT או yes.
שידורי pre-בטא החלו ביוני 2009 מתחנת איתנים. שידורי בטא החלו ב-2 באוגוסט 2009. הכוונה להגיע לתשתית ארצית של תחנות ממסר, הנותנת כיסוי לכ-85% מהבתים עם מקלט ביתי ולכ-98% כיסוי לבעלי אנטנה חיצונית. שיטת השידור היא DVB-T ובקידוד H.264. על פי התיקון לחוק, השידורים האנלוגיים של ערוצים אלה צפויים להיפסק לאחר 18 חודשים מתחילת שידור ה-DTT.

השידור מבוצע בשני אפיקים, אפיק 29 UHF מכיוון חיפה והדרום (תדר מרכזי 538 מגה הרץ) ואפיק 26 UHF מאזור ירושלים (תדר מרכזי 514 מגה-הרץ). תוכניות העתיד כוללות הוספת שידורי HDTV.

[עריכה] הערוצים הכלולים בישראלהערוץ הראשון
ערוץ 2
ערוץ 10
ערוץ 33
ערוץ הכנסת
[עריכה] מחלוקות בנוגע לערוצים הכלוליםעל פי התכנון העתידי של הרשות השנייה, חבילת ה-DTT תכלול 15 ערוצים, בהם ערוצי HD של הערוצים המסחרים בישראל וכן כל תחנות הרדיו האזורית. על פי התכנון כל פרויקט ה-DTT צפוי לעבור לידיים פרטיות תוך מספר שנים. נכון ל-2011 שירות ה-DTT בישראל צפוי להעביר את שידוריו של הערוץ הערבי הייעודי , שמכרזו הסתיים במאי 2010, עם עלייתו (כחלק מהרישיון שניתן למפעילי הערוץ).

בשל מחלוקות פלמנטריות לא אושרו שידורם של ערוץ 9, ערוץ מסחרי רוסי, חינוכית 23, ערוץ הממומן מתקציב החינוך וכן ערוץ 24, שהוא ערוץ מוזיקה מסחרי.

בנוסף על הפלטפורמה הטלוויזיונית דרש משרד התקשורת לצרף את שידורי הרדיו לפלטפורמה הדיגטלית אך בשלב זה משרד האוצר מסרב. באמצע שנת 2010 החל ניסוי בשידורי רדיו דיגטליים. ובתחילת שנת 2011 הוחלט על הרחבת מערך ה-DTT ל-18 ערוצי טלוויזיה.

[You must be registered and logged in to see this link.][You must be registered and logged in to see this image.]

תקשורת הוא לוויין מלאכותי המשמש למטרות תקשורת - כלומר, העברת אותות בין שתי נקודות על פני כדור הארץ. לוויין כזה מתפקד אפוא בדרך כלל כתחנת ממסר בחלל. בשמשו כתחנת ממסר, תפקידו לקלוט אותות שמשודרים אליו מנקודה אחת (או מספר נקודות) על פני כדור הארץ, ולשדר אותם בחזרה אל כדור הארץ, תוך כיסוי שטח מרוחק או גדול יותר, למוקדי קליטה שונים.

רוב לווייני התקשורת נמצאים במסלול גאוסטציונרי. לוויין במסלול זה נראה מפני כדור הארץ כנמצא במיקום קבוע בשמים. בשל חשיבותו של מסלול זה נתון מיקום הלוויינים בו לתקינה ולרגולציה על ידי ארגון התקשורת העולמי לתקשורת רדיו ה-ITU-R. מסלול זה נמצא מעל קו המשווה בגובה של 35,786 ק"מ.

לווייני תקשורת אחרים נמצאים במסלול מולניה, במסלולים אליפטיים, או במסלולים נמוכים פולאריים, או לא פולאריים.

תוכן עניינים•1 שימושי לווייני תקשורת
•2 שיגורים ראשונים
•3 מסלול גאוסטציונרי
◦3.1 יתרונות לווייני התקשורת הגאוסטציונריים
◦3.2 מגבלות לווייני התקשורת הגאוסטציונריים
◦3.3 היסטוריה של הלוויינים הגאוסטציונריים
•4 לווייני תקשורת נמוכי מסלול
•5 קישורים חיצוניים
•6 הערות שוליים

[עריכה] שימושי לווייני תקשורתלווייני התקשורת משמשים כיום במגוון רחב של שימושים שונים, ולהלן העיקריים שבהם:

•שידורי טלוויזיה ישירים לציבור DBS - שידורים המשודרים מתחנת קרקע דרך הלוויין ישירות לבתיהם של מנויי שירותי טלוויזיה רב ערוציים
•הפצת ערוצי טלוויזיה ביו אולפנים וממוקדי שידור אל מערכות טלוויזיה בכבלים
•שרותי דיווח חדשותי של ערוצי טלוויזיה ממקום התרחשותם של אירועים (אירועים מתוכננים כגון אירועי ספורט או קונצרטים , או אירועים חדשותיים כגון אסונות טבע, מלחמות ופיגועים)
•טלפוניה רב ערוצית - חיבור מנקודה לנקודה בין שתי תחנות קרקע של אפיקי טלפוניה רבי ערוצים, לצורך תקשורת בינלאומית או בין עירונית. בעוד שימוש זה היה בתחילת ההיסטוריה של לווייני התקשורת הנפוץ ביותר, הוא הולך ונדחק מפני כבלים אופטיים תת-ימיים המעבירים ערוצי טלפוניה בכמות גדולה בהרבה ובעלות נמוכה יותר. יחד עם זאת יש עדיין שימוש נרחב בשירות הזה במדינות מתפתחות, בתקשורת לערים מרוחקות, וכגיבוי לשעת חירום למקרה של קריסת הכבלים האופטיים.
•טלפוניה ניידת - שרות טלפון למנויים בודדים הנמצאים באזורים מרוחקים בהם אין קישור לטלפונים סלולריים, לרבות תקשורת טלפונית לכלי שיט וכלי טיס.
•תשתית לרשתות סלולריות כאשר ממסרי הרשת נמצאים באזורים מבודדים.
•תקשורת נתונים למערכות עסקיות גדולות - VSAT.
•תקשורת אינטרנט לאזורים מרוחקים, כאשר לא כלכלי או בלתי אפשרי לחבר מנויים לתשתית הטלפונית או לתשתית הטלוויזיה בכבלים
•הפצת סרטי קולנוע בפורמט דיגיטלי מאולפנים למספר רב של בתי קולנוע בו-זמנית.
•תקשורת לוויינים צבאית - מגוון רחב של שימושים, קשר לכלי טיס וכלי שייט, קשר לכוחות מבצעיים באזורי לחימה, הנחיית חימוש מונחה מדויק תקשורת בין מפקדות, ותקשורת מלווייני ביון וצילום אל תחנות קרקע על פני כדור הארץ.
[עריכה] שיגורים ראשוניםהלוויין הראשון ששוגר לחלל היה הלוויין הסובייטי ספוטניק 1 (בשנת 1957). הלוויין לא היה לוויין תקשורת במובן העכשווי של המילה , אולם הוא שידר סדרת אותות (צפצופים) בתדרים שונים, תוך שאינו מקבל כל מידע מן הקרקע, בעיקר כדי להדגים את יכולתה הטכנולוגית של ברית המועצות.

לוויין התקשורת האמריקאי הראשון, פרויקט SCORE, ראשי תיבות של Signal Communications Orbit Relay Equipment. לוויין זה שוגר ב-1958 והשתמש במכשיר הקלטה אנלוגי (בסלילים) כדי לאחסן ולשדר הלאה מסרים קוליים. הוא שימש להעברת ברכת חג המולד לעולם מפיו של נשיא ארצות הברית דאז דווייט אייזנהאואר.

בשנת 1960, שיגרה נאס"א את הלוויין Echo. הלוויין, בצורת בלון בקוטר 30 מטר עשוי מיריעת פוליאסטר דקה מצופה אלומיניום, שימש כממסר פאסיבי - אותות שודרו מהקרקע, פגעו במשטח המחזיר של הלוויין, והוחזרו לתחנת קרקע אחרת.

הלוויין קורייר 1B (שנבנה בידי חברת פילקו) שוגר אף הוא ב-1960, והיה הלוויין הראשון בעל משחזר (Repeater) פעיל.

טלסטאר היה לוויין התקשורת הפעיל הראשון ששימש לתמסורת ישירה של שידורים. הוא היה שייך ל-AT&T כחלק מהסכם בינלאומי בין AT&T, מעבדות בל, נאס"א, משרד הדואר הבריטי ומשרד הדואר הצרפתי (PTT). מטרת השותפות הייתה לפתח לוויין תקשורת שישמש את כל השותפים. טלסטאר שוגר על ידי נאס"א מכיף קנוורל ב-10 ביולי 1962, והיה לוויין התקשורת הראשון שנבנה במימון פרטי. טלסטאר נע במסלול אליפטי (השלים הקפה כל שעתיים ו-37 דקות) בזווית של 45° מעל קו המשווה.

הלוויין שקדם ללווייני התקשורת שהוצבו במסלול גאוסטציונרי הוא הלוויין Syncom 2 של חברת יוז ששוגר ב-26 ביולי 1963. סינקום 2 הסתובב סביב כדור הארץ אחת ליממה במהירות זוויתית קבועה, אך מכיוון שעדיין הייתה לו תנועה צפונה ודרומה, נדרש ציוד מיוחד כדי לעקוב אחריו.

[עריכה] מסלול גאוסטציונרי
מסלול גאוסטציונרילוויין במסלול גאוסטציונרי מקיף את כדור הארץ במסלול מעגלי, במישור מקביל לקו המשווה בגובה שבו מהירותו הזוויתית שווה לזו של כדור הארץ עצמו, דהיינו - הקפה אחת סביב כדור הארץ ב-24 שעות בדיוק. לוויינים במסלול הגאוסטציונרי נקראים לוויינים גאוסטציונריים, ונראים כאילו הם נמצאים בנקודה קבועה מעל קו המשווה של כדור הארץ. המסלול הגאוסטציונרי שימושי ללווייני תקשורת משום שאנטנות קרקעיות , שחייבות להיות מכוונות לעבר הלוויין, יכולות לפעול באורח יעיל בלי שיהיה צורך בציוד יקר כדי לעקוב אחר תנועת הלוויין. בפרט ביישומים הדורשים מספר גדול של אנטנות קרקעיות (כמו אלה המשמשות yes הטלוויזיה בלוויין להפצת שידורי הטלוויזיה לבתים). החיסכון בציוד קרקעי יכול להצדיק את העלות הנוספת הכרוכה בהעלאת לוויין למסלול הגאוסטציונרי שהוא מסלול גבוה מאוד.

[עריכה] יתרונות לווייני התקשורת הגאוסטציונריים•הלוויין נראה כאילו הוא נמצא במקום קבוע מעל פני כדור הארץ ולכן אין צורך באנטנות עקיבה.
•הלוויין "רואה" חלק גדול מפני כדור הארץ ולכן לוויין אחד יכול לשמש לכיסוי תקשורתי של שטח גדול.
•בהיות הלוויין אפקטיבית מחוץ לאטמוספירה של כדור הארץ יכול אורך החיים שלו להגיע לכדי 15 שנה ויותר.
[עריכה] מגבלות לווייני התקשורת הגאוסטציונריים•הלוויין נמצא בגובה גדול מאד (כ-36,000 ק"מ) ולכן עלויות שיגורו וייצורו גבוהות מאד, זמני השיגור חייבים להיות מתואמים זמן רב מראש ויכולים להתבצע רק במקומות ספורים בעולם.
•בגלל מיקום הלוויין מעל קו המשווה, אין לו כיסוי תקשורתי לאזורים הצפוניים ביותר והדרומיים ביותר על פני כדור הארץ - אזורי הקטבים.
•בגלל מרחקו הגדול של הלוויין, נדרש ציוד התקשורת , על פני הקרקע ובלוויין להיות יקר ומסובך יותר. כך למשל היו תחנות הקרקע הראשונות שפעלו מול לוויינים גאוסטציונריים בעלות אנטנות בקוטר של עשרות מטרים , ומגברי קליטה מקוררים בחנקן נוזלי. כיום , תחנות הקרקע קטנות וזולות הרבה יותר אולם זה התאפשר על ידי הגדלה וסיבוך של מערכות התקשורת על גבי לוויין התקשורת עצמו. נדרש שימוש באנטנות כיווניות ביותר, מגברים רבי עצמה ומערכות כוח שיספקו הספקי שיור גבוהים ללוויין בחלל.
•גובהו הרב של הלוויין גורם להשהיה של כ-1/4 שנייה של האות האלקטרומגנטי העובר דרכו. השהיה זו מעצימה את תופעת ההד בשיחות טלפון‏[1], ומחייבת שימוש במבטלי הד. השיהוי גם עלול לפגוע ביעילותם של פרוטוקולי תקשורת נתונים.
[עריכה] היסטוריה של הלוויינים הגאוסטציונרייםהתפיסה של לווייני התקשורת הגאוסטציונריים הוצעה לראשונה על ידי ארתור סי קלארק, בהתבסס על עבודתו של קונסטנטין ציולקובסקי ועל מאמר משנת 1929 של הרמן פוטוצ'ניק שעליו חתם בשם הרמן נורדונג. באוקטובר 1945 פרסם קלארק מאמר שכותרתו "ממסרים מחוץ לכדור הארץ" במגזין הבריטי "עולם האלחוט". המאמר תיאר את הבסיס לפיתוח לוויינים מלאכותיים במסלולים גיאוסטציונריים למטרת ממסור אותות רדיו. לפיכך נחשב קלארק ממציא לוויין התקשורת.

להלן נקודות ציון חשובות בהיסטוריה של לווייני התקשורת הגאוסטציונריים:

•לוויין התקשורת הגאוסטציונרי הראשון Syncom 3 - שוגר באוגוסט 1964 לוויין תקשורת אמריקני שאיפשר שידור משחקי אולימפיאדת טוקיו ב-1964 לארצות הברית.
•הקמת ארגון אינטלסאט - אוגוסט 1964, ארגון בינלאומי שהיה בראשיתו התאגדות של מדינות שהפעילו במשותף לווייני תקשורת לצורך תקשורת לוויינים בינלאומית.
•1965 - לוויין התקשורת הגאוסטציונרי המסחרי הראשון של רשת אינטלסאט שכונה EARLY BIRD, ואיפשר העברת 240 שיחות טלפון בו-זמנית או ערוץ טלוויזיה אחד. שירות מסחרי של הלוויין ניתן בארצות הברית, צרפת, גרמניה המערבית ובריטניה.
•1967 - לוויין אינטלסאט מסדרה II, מעל האוקיינוס האטלנטי והאוקיינוס השקט.
•1968 - 1970 - פריסת לווייני אינטלסאט מסדרה III, בכל לוויין 1500 שיחות טלפון, ארבעה ערוצי טלוויזיה, או קומבינציה שלהם. כיסוי גלובלי של כדור הארץ , פרט לאזורי הקטבים.
•ינואר 1971 - לווייני אינטלסאט מסדרה IV - שאפשרו 400 שיחות טלפון בו זמנית.
•נובמבר 1971 - ייסוד אינטרספוטניק , ארגון מתחרה לאינטלסאט על ידי תשע מדינות קומוניסטיות בראשות ברית המועצות.
•נובמבר 1972 - שיגור ANIK 1 הקנדי - יישום מערכת התקשורת הלוויינית הלאומית הראשונה מחוץ לארצות הברית.
[עריכה] לווייני תקשורת נמוכי מסלולמסלול נמוך הוא מסלול מעגלי בגובה של מעל 160 ק"מ מעל פני השטח של כדור הארץ. משך ההקפה הממוצע במסלול זה הוא כ-90 דקות. בשל מסלולם הנמוך, הקשר עם הלוויין הוא עד לטווח של אלף קילומטרים ולא מחצית מכדור הארץ לערך כמו בלווייני התקשורת הגאוסטציונריים. בנוסף, לוויינים במסלול ארץ נמוך משנים את מיקומם ביחס לתחנות הקרקע במהירות, כך שאפילו ליישומים מקומיים נדרשים לוויינים רבים כדי לשמור על תקשורת רציפה. ואולם, הצבת לווייני תקשורת במסלול נמוך היא זולה בהרבה מאשר לוויינים גאוסטציונריים, ובנוסף, בשל קרבתם לקרקע, לא נדרש אות חזק כדי לתקשר עימם לפיכך ישנה תחלופה בין מספר הלוויינים ועלותם. בנוסף, יש הבדלים גדולים בציוד שבתוך הלוויין ובציוד הקרקעי הנדרש לתמוך בשני סוגי הלוויינים.

קבוצת לוויינים הפועלת במתואם נקראת קונסטלציית לוויינים. שתי קונסטלציות כאלה שנועדו לשפר את קליטת הטלפוניה, במיוחד באזורים מרוחקים היו "אירידיום" ו"גלובל סטאר". במערכת "אירידיום" יש 66 לוויינים. בעבר תוכננה גם מערכת לוויינים נמוכי מסלול, המגובה בכספי היזם פול אלן, מבעלי מיקרוסופט, שהייתה אמורה להכיל עד 720 לוויינים אולם המיזם פשט את הרגל לפני שיגור הלוויין הראשון. לוויינים כאלה מסוגלים להציע כיסוי רציף ממסלול נמוך בזכות יכולתם לאגור מידע שהם קולטים כשהם חולפים מעל חלק אחד של כדור הארץ ומשדרים אותו כשהם נמצאים באזור אחר. כזה הוא הלוויין הקנדי "קסיופאה" של חברת "CASCADE".

[עריכה] קישורים חיצוניים

דיגיטלי קרקעי ברכב
היבואן של הדיגיטלי הקרקעי לרכב זה AME
יש הרבה דגמים לבחירה
052-6542862