אינדקס
בזמן שחברות הכבלים והלוויין מעלות מחירים, מוסיפות חבילות שידור ומפתות אותנו עם ממירים מכשירים חדשים ומשוכללים יותר, הולכת ומקיצה משנתה האלטרנטיבה שקיימת כאן כבר שנים – צלחת הלוויין הפרטית. אם עוד לא הספקתם להתמכר לטלנובלות ולאופרות הסבון של חברות הכבלים והלוויין המקומיות, תוכלו למצוא בה אלטרנטיבה ראויה, ובלי התחייבות חוזית.
בשוק מתקיני הצלחות הפרטיות מרגישים התעניינות הולכת וגוברת מצד לקוחות הכבלים והלוויין. רבים מהם, לקוחות לשעבר, טוענים: "זה לא רק הכסף זה גם העלבון והזלזול בנו כלקוחות". ובזמן שהחברות הגדולות נותנות פתח של בריחה יש מי שמנצל אותו ובוחר להיות הבעלים היחידי של הצלחת של עצמו.
איך זה עובד?
אי שם בשמיים, או ליתר דיוק 36 אלף ק"מ מעל קו המשווה, מרחפים להם הלוויינים. יש מאות כאלה מעל ראשנו. הם שוגרו ממדינות שונות ומשמשים לצרכים שונים, ובין היתר גם לקליטה ולשידור של אמצעי מדיה. המרחק הרב מפני השטח בשילוב יכולת קליטה ושידור מתקדמות מאפשרות לנו בסופו של תהליך, קליטה של מאות ואלפי
צלחת לווין פרטית: מאות ערוצים בהשקעה חד פעמית (צילום: חיים זיו)
ערוצי טלוויזיה ורדיו מכל העולם באיכות דיגיטאלית ובאופן חוקי. לאחרונה, מתברר, הולכת וגוברת ההתעניינות בצלחות הלוויין הפרטיות, בעיקר מצד אלה שמאסו בחברות הכבלים והלוויין ומוצאים עצמם מבזבזים יותר ויותר כסף בארץ הפיתויים האין הסופית.
כמה זה עולה לנו?
הסיבה העיקרית למעבר מהחברות הגדולות לצלחת לוויין פרטית היא המחיר. התקנת צלחת לווין פרטית דורשת השקעה חד פעמית שנעה בטווח שבין 1,500שקל ל-2,500 שקל (כולל התקנה). במחיר זה יכול הלקוח לקבל חבילת שידורים הכוללת ערוצים ישראלים ומאות ערוצים מאירופה והמזרח התיכון. לשם השוואה, חבילה בסיסית בלבד בכבלים ובלוויין תעלה החל מפברואר הקרוב כ-185 שקל בחודש, שזה בערך 2,000 שקל לשנה.
אז מי שמוכן לוותר על חבילת הסרטים (שממחזרת את עצמה לדעת) ועל "השיר שלנו", מוזמן להמשיך ולקרוא. יכול להיות שזה ישתלם לו. קצת פרטים: קוטר הצלחת הבסיסי נע סביב 1-1.2 מטר. המהדרין או המשוגעים לדבר יכולים לרכוש צלחת גדולה יותר לקליטה של יותר לווינים ולכיסוי מקסימלי תמידי של כוכב הלכת שלנו. במקרה שעוברים דירה ניתן להעביר את הצלחת ללא כל קושי ואין צורך בהסכמת דיירי הבניין כמו מזגן לצורך העניין.
כל אחד והחבילה שלו
בדומה לחברות הלוויין והכבלים, גם כאן החלוקה היא לחבילות. קיימת זהות כמעט מוחלטת בין חבילות השידור של חברות ההתקנה השונות, היות שכולן מסתמכות על אותם הלוויינים ומהם גם נגזרת חבילת השידור. פערי המחירים בין החברות השונות נגזרים בעיקר מהפערים באיכות הציוד (הממיר והצלחת). להלן אפיון החבילות העיקריות:
החבילה הבסיסית: מחיר: 1,300- 1,500 שקל - מתבססת על הלוויין הישראלי "עמוס" וקולטת ערוצים בשיטה האנלוגית הישנה. ערוצים 1, 2 וערוץ הכנסת. לדברי מתקין צלחות הלווין ניסים ארז מחברת ארז תקשורת לווינים, רשות השידור היא האחרונה בעולם שמשדרת עדיין בשיטה האנלוגית למרות שהדבר יקר פי 10 משיטת השידור הדיגיטאלית. "בקטע זה אנחנו אחרוני המוהיקנים" אומר ארז.
החבילה הפופולרית: מחיר: 2,000-2,500 שקל - החבילה הנמכרת ביותר נסמכת על הלוויין הישראלי "עמוס" ועל הלוויין האירופי "הוטברד", ומאפשרת באמצעות צלחת אחת קליטה של שיטת השידור האנלוגי של ערוצי רשות השידור ובנוסף קליטה של שיטת השידור הדיגיטאלית של ערוץ 10, ערוץ הכנסת וכ-400 ערוצים מהיבשת האירופאית. התכנים מגוונים: חדשות, כלכלה, ספורט, סרטים, סדרות ואפילו פורנו. לחובבי ערוצי המזרח התיכון - ניתן להתחבר גם ללוויין המצרי "נייל", בעלות נוספת של 350 שקל ולהוסיף לחבילה 150 ערוצים נוספים מכל מדינות ערב בהם כווית ואבודאבי. כמו כן הצלחת מאפשרת קליטה של מאות ערוצי רדיו באיכות גבוהה.
חבילה למתקדמים: מחיר: כ-5,000 שקל –הטכנולוגית המתקדמת והשימוש במחשב ואינטרנט לא פסח גם על שידורי הלווין. המילה האחרונה בתחום הוא ממיר לוויינים בשיתוף אינטרנט, דבר שמאפשר שיתוף תכנים עם בעלי חבילות שונות הנסמכות על קליטה מלוויינים שונים. מתקין צלחות הלוויין מחברת מ.טכנולוגיות מסביר:"החיבור לרשת האינטרנט דרך ממיר הלוויין מאפשר ללקוח המחובר לחבילה שקולטת שידורים מיוון לקבל שידורים מצרפת באמצעות לקוח שקולט לוויין אחר, למעשה מדובר סוג של ממיר משותף המחובר לרשת – בדומה לתוכנת השיתוף "קאזה" בתחום המוסיקה". המשמעות היא אלפי ערוצים לצפייה.
הממיר מגיע גם עם כונן קשיח המאפשר הקלטה של תוכניות. האם זה חוקי? התשובה היא כן, מסתבר שהחוק לא מספיק להדביק את הטכנולוגיה והרשויות עדיין לא יודעות איך "לאכול" את הפלא הטכנולוגי הזה וכרגע אין מניעה חוקית לדבר.החסרון העיקרי - צריך לדעת שפות, והרבה
ובכל זאת, אם הכל טוב, יפה וזול מדוע רובנו לא מחוברים לצלחות לוויין פרטיות? ישנם כמה סיבות מהותיות: הראשונה, בעיית תרגום, לא כולנו דוברי איטלקית, ספרדית, גרמנית, ערבית ושלל שפות אחרות. הערוצים המועברים אינם מתורגמים, מה שמגביל את רובינו לצפייה בערוצים דוברי השפה האנגלית או צרפתית במקרה הטוב. נכון שהדבר פחות מהותי כאשר מדובר בשידור משחק כדורגל או כדורסל או כאשר מדובר בערוצי מוסיקה, אך בהחלט צריך להביא את הדבר בחשבון. מבחינה הזו היתרון של החברות הוא ללא עוררין.
סיבה שנייה, היא הפקות המקור של חברות הכבלים והלוויין. לחובבי יצפאן ופרויקט Y הצלחת הפרטית לא תיתן מענה. התחרות בין החברות הובילה להפקת תוכניות דגל משל עצמן למנויים בלבד, עליהן כמובן, צריך הלקוח לוותר וכמו גם על חבילות הסרטים המתורגמים שהן מציעות.
זהירות! ממיר עם באג
כמו בכל שוק גם כאן ישנם חאפרים. חברות הלוויין הצמיחו טכנאי צלחות לוויין רבים שבשלב מסוים בחרו לפתוח עסק עצמאי. הבעיה היא שלא לכולם יש את מלוא הידע המקצועי. בנוסף לא כולם מבוססים מספיק בכדי להעניק אחריות ללקוח.
אחד הדברים החשובים בהתקנת צלחת הלוויין הפרטית הוא סוג הממיר, מאחר שהוא המכשיר המתרגם את אותות הלוויינים לתמונה. ישנם סוגים רבים של ממירי לווין חלקם טומנים בחובם באגים שפוגעים באיכות השידור או במקרה הגרוע יותר לא מאפשרים שידור כלל.
"ממירים רבים מגיעים לארץ ואין להם לא אבא ולא אמא", מספר אחד המתקינים המורשים. "בשוק מסתובבים ממירים רבים עם באגים, מדובר באנשים המייבאים ממיר באיכות ירודה מהמזרח הרחוק ומשווק אותם תחת שם מותג אחר". אם כבר בחרתם להוציא הוצאה חד פעמית שווה אולי להשקיע קצת יותר ולמנוע בעיות מאוחר יותר.
באדיבות YNET
בשוק מתקיני הצלחות הפרטיות מרגישים התעניינות הולכת וגוברת מצד לקוחות הכבלים והלוויין. רבים מהם, לקוחות לשעבר, טוענים: "זה לא רק הכסף זה גם העלבון והזלזול בנו כלקוחות". ובזמן שהחברות הגדולות נותנות פתח של בריחה יש מי שמנצל אותו ובוחר להיות הבעלים היחידי של הצלחת של עצמו.
איך זה עובד?
אי שם בשמיים, או ליתר דיוק 36 אלף ק"מ מעל קו המשווה, מרחפים להם הלוויינים. יש מאות כאלה מעל ראשנו. הם שוגרו ממדינות שונות ומשמשים לצרכים שונים, ובין היתר גם לקליטה ולשידור של אמצעי מדיה. המרחק הרב מפני השטח בשילוב יכולת קליטה ושידור מתקדמות מאפשרות לנו בסופו של תהליך, קליטה של מאות ואלפי
צלחת לווין פרטית: מאות ערוצים בהשקעה חד פעמית (צילום: חיים זיו)
ערוצי טלוויזיה ורדיו מכל העולם באיכות דיגיטאלית ובאופן חוקי. לאחרונה, מתברר, הולכת וגוברת ההתעניינות בצלחות הלוויין הפרטיות, בעיקר מצד אלה שמאסו בחברות הכבלים והלוויין ומוצאים עצמם מבזבזים יותר ויותר כסף בארץ הפיתויים האין הסופית.
כמה זה עולה לנו?
הסיבה העיקרית למעבר מהחברות הגדולות לצלחת לוויין פרטית היא המחיר. התקנת צלחת לווין פרטית דורשת השקעה חד פעמית שנעה בטווח שבין 1,500שקל ל-2,500 שקל (כולל התקנה). במחיר זה יכול הלקוח לקבל חבילת שידורים הכוללת ערוצים ישראלים ומאות ערוצים מאירופה והמזרח התיכון. לשם השוואה, חבילה בסיסית בלבד בכבלים ובלוויין תעלה החל מפברואר הקרוב כ-185 שקל בחודש, שזה בערך 2,000 שקל לשנה.
אז מי שמוכן לוותר על חבילת הסרטים (שממחזרת את עצמה לדעת) ועל "השיר שלנו", מוזמן להמשיך ולקרוא. יכול להיות שזה ישתלם לו. קצת פרטים: קוטר הצלחת הבסיסי נע סביב 1-1.2 מטר. המהדרין או המשוגעים לדבר יכולים לרכוש צלחת גדולה יותר לקליטה של יותר לווינים ולכיסוי מקסימלי תמידי של כוכב הלכת שלנו. במקרה שעוברים דירה ניתן להעביר את הצלחת ללא כל קושי ואין צורך בהסכמת דיירי הבניין כמו מזגן לצורך העניין.
כל אחד והחבילה שלו
בדומה לחברות הלוויין והכבלים, גם כאן החלוקה היא לחבילות. קיימת זהות כמעט מוחלטת בין חבילות השידור של חברות ההתקנה השונות, היות שכולן מסתמכות על אותם הלוויינים ומהם גם נגזרת חבילת השידור. פערי המחירים בין החברות השונות נגזרים בעיקר מהפערים באיכות הציוד (הממיר והצלחת). להלן אפיון החבילות העיקריות:
החבילה הבסיסית: מחיר: 1,300- 1,500 שקל - מתבססת על הלוויין הישראלי "עמוס" וקולטת ערוצים בשיטה האנלוגית הישנה. ערוצים 1, 2 וערוץ הכנסת. לדברי מתקין צלחות הלווין ניסים ארז מחברת ארז תקשורת לווינים, רשות השידור היא האחרונה בעולם שמשדרת עדיין בשיטה האנלוגית למרות שהדבר יקר פי 10 משיטת השידור הדיגיטאלית. "בקטע זה אנחנו אחרוני המוהיקנים" אומר ארז.
החבילה הפופולרית: מחיר: 2,000-2,500 שקל - החבילה הנמכרת ביותר נסמכת על הלוויין הישראלי "עמוס" ועל הלוויין האירופי "הוטברד", ומאפשרת באמצעות צלחת אחת קליטה של שיטת השידור האנלוגי של ערוצי רשות השידור ובנוסף קליטה של שיטת השידור הדיגיטאלית של ערוץ 10, ערוץ הכנסת וכ-400 ערוצים מהיבשת האירופאית. התכנים מגוונים: חדשות, כלכלה, ספורט, סרטים, סדרות ואפילו פורנו. לחובבי ערוצי המזרח התיכון - ניתן להתחבר גם ללוויין המצרי "נייל", בעלות נוספת של 350 שקל ולהוסיף לחבילה 150 ערוצים נוספים מכל מדינות ערב בהם כווית ואבודאבי. כמו כן הצלחת מאפשרת קליטה של מאות ערוצי רדיו באיכות גבוהה.
חבילה למתקדמים: מחיר: כ-5,000 שקל –הטכנולוגית המתקדמת והשימוש במחשב ואינטרנט לא פסח גם על שידורי הלווין. המילה האחרונה בתחום הוא ממיר לוויינים בשיתוף אינטרנט, דבר שמאפשר שיתוף תכנים עם בעלי חבילות שונות הנסמכות על קליטה מלוויינים שונים. מתקין צלחות הלוויין מחברת מ.טכנולוגיות מסביר:"החיבור לרשת האינטרנט דרך ממיר הלוויין מאפשר ללקוח המחובר לחבילה שקולטת שידורים מיוון לקבל שידורים מצרפת באמצעות לקוח שקולט לוויין אחר, למעשה מדובר סוג של ממיר משותף המחובר לרשת – בדומה לתוכנת השיתוף "קאזה" בתחום המוסיקה". המשמעות היא אלפי ערוצים לצפייה.
הממיר מגיע גם עם כונן קשיח המאפשר הקלטה של תוכניות. האם זה חוקי? התשובה היא כן, מסתבר שהחוק לא מספיק להדביק את הטכנולוגיה והרשויות עדיין לא יודעות איך "לאכול" את הפלא הטכנולוגי הזה וכרגע אין מניעה חוקית לדבר.החסרון העיקרי - צריך לדעת שפות, והרבה
ובכל זאת, אם הכל טוב, יפה וזול מדוע רובנו לא מחוברים לצלחות לוויין פרטיות? ישנם כמה סיבות מהותיות: הראשונה, בעיית תרגום, לא כולנו דוברי איטלקית, ספרדית, גרמנית, ערבית ושלל שפות אחרות. הערוצים המועברים אינם מתורגמים, מה שמגביל את רובינו לצפייה בערוצים דוברי השפה האנגלית או צרפתית במקרה הטוב. נכון שהדבר פחות מהותי כאשר מדובר בשידור משחק כדורגל או כדורסל או כאשר מדובר בערוצי מוסיקה, אך בהחלט צריך להביא את הדבר בחשבון. מבחינה הזו היתרון של החברות הוא ללא עוררין.
סיבה שנייה, היא הפקות המקור של חברות הכבלים והלוויין. לחובבי יצפאן ופרויקט Y הצלחת הפרטית לא תיתן מענה. התחרות בין החברות הובילה להפקת תוכניות דגל משל עצמן למנויים בלבד, עליהן כמובן, צריך הלקוח לוותר וכמו גם על חבילות הסרטים המתורגמים שהן מציעות.
זהירות! ממיר עם באג
כמו בכל שוק גם כאן ישנם חאפרים. חברות הלוויין הצמיחו טכנאי צלחות לוויין רבים שבשלב מסוים בחרו לפתוח עסק עצמאי. הבעיה היא שלא לכולם יש את מלוא הידע המקצועי. בנוסף לא כולם מבוססים מספיק בכדי להעניק אחריות ללקוח.
אחד הדברים החשובים בהתקנת צלחת הלוויין הפרטית הוא סוג הממיר, מאחר שהוא המכשיר המתרגם את אותות הלוויינים לתמונה. ישנם סוגים רבים של ממירי לווין חלקם טומנים בחובם באגים שפוגעים באיכות השידור או במקרה הגרוע יותר לא מאפשרים שידור כלל.
"ממירים רבים מגיעים לארץ ואין להם לא אבא ולא אמא", מספר אחד המתקינים המורשים. "בשוק מסתובבים ממירים רבים עם באגים, מדובר באנשים המייבאים ממיר באיכות ירודה מהמזרח הרחוק ומשווק אותם תחת שם מותג אחר". אם כבר בחרתם להוציא הוצאה חד פעמית שווה אולי להשקיע קצת יותר ולמנוע בעיות מאוחר יותר.
באדיבות YNET
