מדריך הדואר הדפס סגור חלון >>
חלק ב' שירותי דואר פנים פרק א' סוגי דברי דואר ודרכי משלוחם
2. מכתבים2.12. חבילות
2.13.1
על השולח לכתוב על תעודת המשלוח המודבקת על החבילה את השם והמען של הנמען בכתב ברור בעברית, בערבית, או באותיות לטיניות כאמור בסעיף 4 להלן, והמלה "לכבוד" או "אל" תצויין בהבלטה. מען השולח ייכתב מעברה השני של החבילה והמלה "השולח" או "מאת" תצויין בהבלטה.
2.13.2
אין לכלול בחבילה מסמכים שיש להם אופי של התכתבות אקטואלית ואישית, וכן התכתבות המוחלפת בין שני אנשים מלבד השולח והנמען, או לאנשים הגרים עימם; פריטים אלה אסורים במשלוח בדוארחבילות. כמו כן, אסור לכלול בחבילה מטבעות כסף ושטרי כסף.
2.13.3
אסור לשלוח בשירות הדואר טובין ומצרכים שמשלוחם אסור לפי כל חוק.
2.13.4
חבילה תיארז בידי השולח כך, שתכולתה תהיה מוגנת מפני אבדן או נזק, והאריזה לא תזיק לחבילות אחרות או לעובדי הדואר המטפלים בה. חבילות שתארזנה בניגוד לאמור לעיל, לא תתקבלנה למשלוח ואם תתקבלנה - תוחזרנה לשולחיהן בכל מקרה, גם אם לא תוחזרנה אל שולחיהן, לא תשא חברת דואר ישראל באחריות לנזק או לאבדן אשר ייגרמו לחבילות כאלה מחמת אריזתן הבלתי מתאימה.
2.13.5
אם מסיבה כלשהיא קיבל פקיד הדואר חבילה שאינה ארוזה בהתאם להוראות המפורטות להלן, לא תשפיע עובדה זו על אחריות השולח, בהתאם לפקודת הנזיקין (נוסח חדש) לנזקים שנגרמו על ידי החבילה בעת היותה ברשות חברת דואר ישראל.
2.13.6
'חבילה המכילה חומר העשוי להתלקח במהירות, כגון: סרטי קולנוע, סרטי ראינוע, צלולויד וכו', יש לארוז בתיבה כפולה הפנימית עשויה מתכת והחיצונית עץ. על גבי החבילה יש לציין בהבלטה "מתלקח".
2.13.7
על גבי חבילה המכילה תקליטים, תמונות במסגרות, דברי זכוכית, חרסינה, או חומר שביר אחר, יש לכתוב בהבלטה " זהירות - שביר".
2.13.8
פריטים שבירים, יש לעטוף בחומר רך ולארוז בתיבות עץ או בתיבות מחומר אשר ימנע את שבירתם במהלך משלוחם, הן מפגיעה חיצונית והן מטלטולי הדרך.
2.13.9
חבילה המכילה דבורים, תולעי משי, עלוקות ובעלי חיים דומים, יש לארוז בתיבה מתאימה, כדי למנוע סכנת עקיצה או פציעה של עובדי הדואר ונזק לחבילות אחרות.
2.13.10
חבילה המכילה מצרכים העלולים להתפזר, כגון: קמח, קפה וכד', יש להקפיד על אריזתה בצורה נכונה, אשר תמנע פיזור המצרכים וחדירתם לחבילות אחרות. מצרכים כאלה יש לארוז בקופסות מתכת אותן יש להכניס אל תוך תיבות עץ חזקות.
2.13.11
פירות וירקות, וביחוד פירות טריים ורכים, כגון: תאנים, ענבים, שזיפים וכד' צריך לארוז בקופסות פח סגורות היטב, כדי למנוע גרימת נזק לחבילות אחרות מחמת נטיפה אפשרית של המיץ מתוכן. על גבי החבילה צריך לציין "זהירות - פירות", אריזת פירות וירקות בקופסות קרטון - אסורה.
2.13.12
מכשירים חדים מותרים במשלוח בתנאי שכל הקצוות החדים יוגנו כהלכה, כדי למנוע פציעת עובדי הדואר, וכדי למנוע נזקים לחבילות אחרות.
2.13.13
חבילה המכילה נוזלים, שמנים וחומרים הנמסים בקלות, תישלח במיכל הסגור באופן הרמטי (אטום לחלוטין). יש לארוז אותה כך, שבמקרה שמיכל הנוזלים יינזק, ייספג הנוזל באריזה. לשם כך על השולח להשתמש בחומר סופג (כגון: נסורת צמר גפן וכד') בכמות שתספיק לספיגת כל הנוזלים. חבילה כזו יש לארוז בתיבה כפולה: הפנימית עשויה מתכת והחיצונית עץ, כדי להבטיח שהנוזל, אם יישפך, לא יגרום נזק לחבילות האחרות. חבילה המכילה צרכי מזון העלולים להתמוסס יש לארוז בקופסת מתכת ולציין עליה בהבלטה "נוזלים".
2.13.14
אבקות זרעים כגון: אבקות אנילין וכו' יהיו ארוזות אריזה משולשת: את האבקה יש לשים בקופסת פח סגורה, ואת הקופסה בתוך תיבת עץ, מתכת או קרטון. יש למלא את החלל שבין דפנות הקופסה ובין דפנות התיבה, בנסורת עץ. כאריזה חיצונית תשמש שקית בד או חומר אחר.
2.13.15
נוזלים, מזיקים או תמציות, אשר בדרך כלל אסורים בהעברה ע"י הדואר (ראה פרק ה' סעיף 4.) יתקבלו למשלוח רק במקרים שהחומר מיועד למעבדה או למוסד רפואי, לשם עריכת בדיקות. חומר מסוג זה יישלח רק כמכתב בשירות מהיר אקספרס, כהגדרתו, ובהתאם לתנאים הבאים:
א.
החומר יוכנס לבית קיבול מתאים וסגור היטב
ב.
בית הקיבול ייארז בתיבות עץ עם חומר רך בתוכו (כגון: נסורת, צמר-גפן וכד') כדי שיספוג את הנוזלים במקרה של שבירת בית הקיבול.
ג.
על האריזה יצויין "זהירות - חומר רפואי"
2.13.16
המכסים של כל כלי הקיבול שהוזכרו לעיל, צריכים להיות מהודקים היטב אליהם, כך שלא ייפתחו מאליהם, אך אפשר יהיה להסירם.
2.13.17
מותר לסגור באופן הרמטי חפצים העלולים להתקלקל, בתנאי שהסגירה תיעשה בידי היצרן או בידי רשות ממשלתית במקרים כאלה, יוכל מנהל הדואר לדרוש מהשולח או מהנמען עזרה בבדיקת התכולה של הצרור.
2.13.18
אין חובה לעטוף חפצים שהם גוש אחד, כגון: עץ, מתכת וכו'.
2.13.19
אם אי אפשר לכתוב את המען או להטביע את חותמת הדואר על עטיפת החבילה או החפץ עצמו, יש לצרף אליהם תווית שעליה יירשם המען, יודבקו בולי הדואר ותוטבע החותמת. יש להצמיד את התווית היטב, כדי שהיא לא תנשור מן הצרור.
2.13.20
אם תכולתה של חבילה תגרום נזק לדברי דואר אחרים, תהיה חברת דואר ישראל רשאית לחייב את השולח בהחזרת סכומי הפיצויים אשר ישולמו לבעלי דברי דואר שניזוקו.
2.13.21
שולח החבילה יזהה את עצמו על פי דרישתו של פקיד הדואר ולשביעות רצונו. כן רשאי פקיד הדואר לדרוש מהשולח לפתוח את החבילה ולבדוק את תכולתה.
2.13.22
אם סירב השולח להזדהות או לפתוח את החבילה, רשאי פקיד הדואר לא לקבל את החבילה למשלוח.
2.13.23
בעת מסירת החבילה למשלוח, ימלא השולח כתב משלוח על כל חלקיו ויצמיד אותו לחבילה. האישור על קבלת החבילה למשלוח יוחזר לשולח, לאחר שפקיד הדואר יטביע עליו את חותמת בית הדואר, וירשום בו את דמי הדואר ששולמו.
2.13.24
השולח רשאי לבקש את החזרת החבילה לפני מסירתה לנמען, בתנאי ששם השולח צויין על גבי החבילה והמבקש יוכיח את זהותו. דמי המשלוח של חבילה זו לא יוחזרו, והשולח יחוייב בדמי ההחזרה.
2.13.25
אפשר לשלוח חבילה בפנים הארץ גם בשירותים מהירים ובשירות מבוטח. פרטים על שירותים מהירים אלה ראה בפרק ד סעיפים 7 ו-8 ועל שירות מבוטח בפרק ד' סעיף 9).
2.13.26
המידות המרביות הן:
אחד הצדדים (אורך, רוחב, גובה) לא יעלה על 1,500 מ"מ. צד זה בצירוף ההיקף הנמדד שלא בכיוון הצד הנדון, לא יעלה בסה"כ על 3 מטרים.
לדוגמא: אם אורכה של חבילה הוא 1,500 מ"מ, ההיקף של מכפלת שאר הצדדים בשניים) גובה+רוחב כפול 2) לא יעלה על 1,500 מ"מ. חבילה שאורכה 1,050 מ"מ, מכפלת הגובה והרוחב שלה בשניים לא תעלה על 1,950 מ"מ
2.13.27
המידות המזעריות הן:אריזה רגילה: 140 מ"מ באורך, 90 מ"מ ברוחב
אריזה בצורת גליל: האורך וכפל הקוטר 170 מ"מ, אך הממד הגדול ביותר לא יפחת מ-100 מ"מ.
חבילה שמידותיה קטנות מהמידות המזעריות דלעיל, תתקבל למשלוח בתנאי שתצורף אליה תווית מען מקרטון, או מנייר חזק, בצורת מלבן, בגודל מזערי של 140 מ"מ באורך ו-90 מ"מ ברוחב .
2.13.28
משקל מרבי: 20 ק"ג