אך לזיין רוסיה בחינם בלילה הראשון מדריך לישראלי תפרן

לפחות היתם מוסיפים איזו בדיחה או משהו חחח

חחח היה קורע תודה

התרומה שלי
מצחיק למי שמבין רוסית
ומי שלא הגיע הזמן שילמד
מי שרוצה לזיין רוסיה חייב ללמוד רוסית חחחחח....



Russian singer Vitaliy "Vitalik" Vladasovich Grachyov (Vitas


































iliya lox i kajdi ivo boh.. on lox



RUSSIAN POKE ME

רוסי שר מהרטי הינדית





Thanks DorianSol for the free Mp3 http://doriansol.com
And I would love to thank every single person who were in this Clip!
For the real clip go to https://www.youtube.com/watch?v=VtAD2_l39HQ
Dance Dancing Sing Singing Entertainment

Karandash
Russian Rap
имена собственные не подлежат переводу


למה לא כדאי לאכול חזיר?




Crazy Dance - DUBSTEP **



Funny russian students

Все что происходит вокруг нас, курьезы и ужасы собранные с просторов Нашей Великой Родины.
В общем весело живем)))

WE LOVE RUSSIA








**
FIFA 2018 MOSCOW RUSSIA


Welcome to Russia. (Russian inventions and achivements)




Welcome to Russia, Santa - Вытегра, так живут в глубинке
Добро пожаловать в Вытегру. Приезжайте - Вам будут рады

להיות רוסי זה כיף
רוסיה זה סבבה
אוהבים את החיים.
בעיקר לתפוס סטלה

Вика Антонова - Поймай меня
Режиссёр: Алан Бадоев


Светлана Лобода - Мишка - гадкий мальчишка

לזיין רוסיה בחינם?
בחיים זה לא יקרה
אל תחיו באשליות

...офигенно...







זה מה שקורה היום ברוסיה 2012













רוסי שיכור רב עם עץ




קטעים מצחיקים מהטלויזיה הרוסית


тпдко ёшуне лопврисме тчоаж кнё кручто, в рисчему сделано. =)

יש כאלה שחולמים לזיין רוסיה.
ויש כאלה שיושנם כל לילה עם אחת כזאת.
תאמינו לי זה לא מציאה.
אני מוכן להחליף לישראלית כוסית מחר בבוקר.

בחים לא צחקתי ככה
אן על הפורום הזה .
אבל באמת אך אפשר לזיין בחינם?
מי יתן טיפ לחרמן קטן?

האח הגדול ברוסיה


יעקב כהן - רוסים


שלום אסייג - רוסים







סיני שר שיר ברוסית, מצחיק מאוד




רולטה רוסית

yojek יוגק-לומדים רוסית בכיף - שיעור 1

המורה אירנה קורעת מצחוק מזכיר את הילדות

צבא רוסי










הפדרציה הרוסית (רוסית: Российская Федерация, להאזנה (מידע · עזרה) תעתיק פונטי מדויק: רַאסִייְסְקַאיָה פֶדֶרַאצְיָה) היא המדינה בעלת השטח הגדול בעולם. שטחה של רוסיה עולה על 17 מיליון קילומטרים רבועים, מתוכם כ-13 מיליון קמ"ר באסיה וכ-4 מיליון קמ"ר באירופה. רוסיה חולקת גבול משותף עם: נורבגיה, פינלנד, אסטוניה, לטביה, ליטא, פולין, בלארוס, אוקראינה, גאורגיה, אזרבייג'ן, קזחסטן, סין, מונגוליה וקוריאה הצפונית.
רוסיה הפכה למדינה נפרדת עם התפרקות ברית המועצות בשנת 1991. תחת השלטון הסובייטי היא נקראה "הרפובליקה הסובייטית הפדרטיבית הסוציאליסטית הרוסית" (РСФСР, Российская Советская Федеративная Социалистическая Республика) ועם הקמתה הפכה לפדרציה. רוב שטחה, אוכלוסייתה ותעשייתה של ברית המועצות, אחת משתי מעצמות העל דאז, היו ברוסיה. כתוצאה מכך, מאז פירוק ברית המועצות ירשה רוסיה את המושב הקבוע במועצת הביטחון, וכמו כן מבקשת לרשת את מקומה של ברית המועצות כמעצמה חשובה, ורואה את עצמה במובנים רבים כממשיכת דרכה.


רוס של קייב ונסיכות מוסקבה
ההיסטוריה של רוסיה מתחילה בתולדותיה של קבוצה אתנית, הידועה בשם הסלאבים. קבוצה זו היא המקור לעמים מזרח אירופאים רבים, דוגמת הרוסים, האוקראינים, הפולנים ואחרים. הישות המדינית הראשונה שהוקמה הייתה קייב-רוס (או רות'ניה של קייב) שנקראה על שם בירתה - קייב, ישות זאת הוקמה בעקבות הגעתו לאזור של שבט רוס מאזור סקנדינביה של היום, אלה היו הויקינגים של מזרח אירופה ובפי המקומיים הם נקראו וואראגי, מלכם הראשון היה רוריק. כיום עיקר שטחי הממלכה הקדומה נמצאים בתחומי אוקראינה. הרוסים התנצרו, תחת שלטונו של ולדימיר הראשון, בשנת 988 בהשפעה ביזנטית ועם נפילתה של ביזנטיון, באמצע המאה ה-15, ראו עצמם הרוסים כממשיכי דרכה (החל מאותה תקופה רוסיה נקראה רומא השלישית).
רוס של קייב לא הצליחה לשמור על אחדותה והיא התפרקה לשלל נסיכויות שנלחמו זו בזו. בתקופה זו עלתה במרכז רוסיה נסיכות ולדימיר ואילו בצפונה התבססה רפובליקה גדולה של נובגורוד. באמצע המאה ה-13 רוסיה נכבשה על ידי המונגולים (מלבד נסיכות נובגורוד ואזורים בצפון מערב המדינה) ונשארה תחת העול הזר כ-100 שנה עד המחצית השנייה של המאה ה-14, כאשר חלקים מסוימים היו מחויבים לשלוח מנחה עד אמצע המאה ה-15. במהלך תקופת השלטון הזר, עלתה קרנה של נסיכות מוסקבה ואחרי הניצחון על המונגולים בקרב קוליקובו בשנת 1380, הפכה נסיכות זו לדומיננטית. הנסיך איוואן השלישי הצליח למגר סופית את המונגולים בשנת 1480 בעימות שקיבל את השם העמידה הגדולה על נהר האוגר.
[עריכה]שושלת רומנוב


שיאה של האימפריה הרוסית בשנת 1866 (אזורי השפעה בצבע ירוק בהיר)
במהלך 200 השנים הבאות ביססה נסיכות מוסקבה את מעמדה באירופה המזרחית. איוואן האיום הכתיר את עצמו בתואר צאר (המקביל לקיסר רומי) באמצע המאה ה-16 כסמל לכוחה הרב. במהלך תקופה זו, ידעה רוסיה מספר פלישות זרות ובאחת מהן אפילו איבדה את השליטה על עיר בירתה לפרק זמן קצר בראשית המאה ה-17. איוואן האיום היה בעצם אחרון השולטים משושלת שבט הרוס. אחריו באה שושלת רומנוב לשלטון בשנת 1613.
למרות הכיבושים הנרחבים, רוסיה פיגרה אחרי מערב אירופה מבחינות רבות. כתוצאה מכך, הצאר פיוטר הגדול, שעלה לשלטון בסוף המאה ה-17, העביר רפורמות רבות שבסופן הפכה רוסיה למעצמה בינלאומית. הניצחון על שבדיה במלחמה הצפונית הגדולה בראשית המאה ה-18 ביסס את מעמדה החדש.


פיוטר הגדול, מצביע על סנקט פטרבורג במפה כמקום מושבו ובירת האימפריה, עונד סרט כחול כסימן לתואר אצולה ומחזיק בידו הימינית חרב המונחת על תותח כסימן לכיבושיו הרבים
במהלך המאה ה-18 והמחצית הראשונה של המאה ה-19 הייתה רוסיה אחד הכוחות הדומיננטיים בעולם עם תעשייה מפותחת ומחקר מתקדם. למרות ההתחלה הנאה, המהפכה התעשייתית בוששה להגיע לרוסיה וכתוצאה מכך החל להיווצר פער הולך וגדל בינה לבין מערב אירופה. החל רצף של הפסדים במלחמות דוגמת מלחמת קרים (1854 - 1856) ומלחמת רוסיה-יפן (1904 - 1905). בנוסף אירע ניסיון מהפכני כושל כנגד הצאר - מהפכת 1905. רוסיה הייתה עדה לעליה חדה באבטלה וברמת העוני בשכבות החלשות של חברתה.
[עריכה]ברית המועצות
משברים אלו הגיעו לשיאם במהלך מלחמת העולם הראשונה. הכלכלה הרוסית החלשה לא עמדה בנטל הכבד וקרסה. קריסת הכלכלה, האבדות האיומות בחזית, הרעב הכבד והתעמולה של המתנגדים למשטר דוגמת הבולשביקים ואחרים גרמו לנפילת המשטר המלוכני במסגרת מהפכת פברואר (1917). הממשלה הרוסית הזמנית בראשותו של קרנסקי לא הצליחה להתמודד עם המשבר ונפלה במהפכת אוקטובר שהביאה את ולדימיר לנין לשלטון. הבולשיביקים הכריזו על כינון מדינה חדשה - רוסיה הסובייטית. המדינה שקעה עד מהרה במלחמת אזרחים אכזרית שנמשכה עד 1921.
ב-30 בדצמבר 1922 הוקמה ברית המועצות כאיחוד בין רוסיה למספר רפובליקות סובייטיות נוספות שקמו בשטחי האימפריה הרוסית לשעבר ביוזמת הצבא האדום. המדינה החדשה הסתגרה בענייניה הפנימיים במהלך 20 השנה שחלפו מסיום מלחמת האזרחים, ודאגה לתעש את המדינה ולהשריש את השלטון החדש בעם. ברית המועצות יצאה כשידה על העליונה במלחמת העולם השנייה. המלחמה גרמה למשבר חריף בממלכה המאוחדת שלא הייתה יכולה לדאוג עוד למעמד הבכורה ורוסיה עלתה לזירה הבינלאומית בתור מעצמת על לצידה של ארצות הברית. המאבק בין שתי מעצמות העל ידוע בתור המלחמה הקרה. מלחמה זו התחממה מעת לעת במלחמות גלויות בין בעלות ברית של המעצמות דוגמת מלחמת קוריאה ומלחמת וייטנאם. במהלך תקופה זו שלטה ברית המועצות על אימפריה רחבת ידיים באירופה המזרחית והמרכזית. היא דיכאה ביד קשה מספר התקוממויות נגד שלטונה דוגמת המרד בהונגריה, 1956.


מימין לשמאל: מיכאיל קלינין, ולדימיר לנין, ויוסיף סטלין
בשנת 1964 הודח ניקיטה חרושצ'וב מהשלטון ואת מקומו תפס ליאוניד ברז'נייב. ברז'נייב חיזק בצורה משמעותית את הצבא הסובייטי והגביר את ההגמוניה והיוקרה של ברית המועצות בעולם אך שלטונו התאפיין בשחיתות מתגברת ומיתון כלכלי. לאחר מות ברז'נייב בנובמבר 1982 ידעה ברית המועצות חילופי שלטונות מהירים עם יורי אנדרופוב (1982-1984) וקונסטנטין צ'רניינקו (1984-1985). השניים האחרונים כבר היו חולים מאוד בהיכנסם לתפקיד ולא הספיקו להותיר את חותמם על מדיניות ברית המועצות שלמעשה נשארה זהה כמעט לזו של תקופת ברז'נייב.
[עריכה]התפרקות ברית המועצות ותחיית רוסיה
מיכאיל גורבצ'וב שעלה לשלטון במרץ 1985 לאחר מותו של קונסטנטין צ'רניינקו החולה, ניסה להציל את כלכלתה הקופאת, אך ללא הצלחה. הרפורמות שהנהיג תרמו לנפילת האימפריה הסובייטית, ובשנת 1991,לאחר הפיכת ינאייב – פוטש של החוגים הקומוניסטים השמרנים בניסיון להחזיר את הגלגל לאחור, שנכשל תוך שלושה ימים – הפכה רוסיה לדמוקרטיה. הרפובליקות הסובייטיות לא רצו להמשיך את דרכן יחד עם רוסיה והתנתקו ממנה בראשית שנות ה-90. רוסיה ניסתה לשמור על מעמד בכורה בין הרפובליקות הפורשות והקימה את חבר המדינות, אך הסדר זה לא מחזיק מעמד. הדמוקרטיה החדשה ידעה מספר משברים, בעיקר מצידם של חסידי השלטון הישן, משברים כלכליים (הקשה מכולם משבר הרובל באוגוסט 1998) והתקפות טרור מצידם של הצ'צ'נים. עם הבאתו לכוח של ולדימיר פוטין בשנת 2000 על ידי בוריס ילצין, רוסיה ביססה את מעמדה הכלכלי ההגמוניה וההשפעה של רוסיה על הפוליטיקה העולמית הורגשה ביתר שאת, בד בבד עברה רוסיה הדרדרות משמעותית בתחום זכויות האדם וחופש הפרט. בדצמבר 2007 התקיימו בחירות לדומה, ורוסיה המאוחדת (מפלגתו של פוטין) זכתה. במרץ 2008 התקיימו בחירות לנשיאות ומקורבו של פוטין דמיטרי מדבדב זכה ברוב קולות לתפקיד.
באוגוסט 2008 פלשה רוסיה לשכנתה גאורגיה, במסגרת המלחמה בדרום אוסטיה.
[עריכה]פוליטיקה



ארמון הנשיא בקרמלין, בניין מושבו של נשיא הפדרציה הרוסית

ערך מורחב – פוליטיקה של רוסיה
רוסיה היא פדרציה נשיאותית. חוקת רוסיה שאושרה במשאל עם ב-1993 יצרה את הבסיס למשטר נשיאותי. הנשיא בעל סמכויות נרחבות, נבחר בבחירות ישירות כלליות וחשאיות לכהונה בת 6 שנים. מקום משכנו של הנשיא הוא הקרמלין. הנשיא ממנה את הממשלה - את ראש הממשלה, שחייב לזכות באישור הבית התחתון של הפרלמנט, את סגן ראש הממשלה, את השרים ומעורב במינוי הפקידות הבכירה. בנוסף, הוא מפקד הכוחות המזוינים והמועצה לביטחון לאומי. הנשיא רשאי להוציא צווים ללא אישור הפרלמנט.
הפרלמנט הרוסי, האסיפה הפדרלית, מורכב משני בתים. הבית העליון הוא מועצת הפדרציה המורכבת מ-176 צירים הממונים לתקופת כהונה בת 4 שנים (2 נציגים מכל אחד מ-88 הסובייקטים הפדרליים). הבית התחתון, הדומה, מורכב מ-450 צירים הנבחרים לתקופת כהונה של 5 שנים. בבחירות יחסיות.
בנוסף, יש בכל אחת מהרפוליקות המרכיבות את רוסיה שלטון עצמי הכולל נשיא.
[עריכה]כלכלה


ערך מורחב – כלכלת רוסיה
[עריכה]התפרקות ברית המועצות


השינוי בתוצר הכללי בתקופת שלטונו של בוריס ילצין ושל ולדימיר פוטין
על פי מדד הפיתוח האנושי רוסיה נחשבה עד ל-1991 כמדינה בעלת רמת פיתוח אנושית גבוהה (מעל 0.8) אך בשנים הראשונות שלאחר התפרקות ברית המועצות נאבקה רוסיה (כמו רוב מדינות הגוש הקומוניסטי לשעבר) לקיים כלכלת שוק וצמיחה כלכלית בריאה. עם נפילת המשטר הסובייטי ב-1991 הוגדר מצבה הכלכלי של רוסיה כ"קטסטרופה", עם נפילה חדה בתמ"ג, גרעון תקציבי עצום, רזרבות מט"ח אפסיות ואינפלציה משתוללת.
הסיבות לכך היו התעשייה הבלתי תחרותית, אובדן שוקי הגוש הסובייטי לשעבר, היעדר יכולת להמשיך ולתמוך במגזר החקלאי, העדר תשתית עסקית חלופית לשלטון הכלכלי הריכוזי והתנגדות הממסד הקיים לביצוע רפורמות כלשהן. הייתה חשיבות עליונה לנטילת כל המעצורים להתפתחות כלכלית, בין היתר למנוע התערבות ממשלתית ולתת חופש מוחלט בהתנהלות כלכלת שוק על פי הוגה תורת הקפיטליזם אדם סמית.
המאמצים לשלב את רוסיה בכלכלה העולמית, לכונן בה כלכלת שוק הוגנת (הפרטות שקופות וביסוס מנגנונים אנטי-מונופוליים) ולערוך שינויים מבניים טורפדו על ידי קבוצות כוח וביניהם האוליגרכים. על אף קשיים אלו חוותה רוסיה צמיחה כלכלית מסוימת ב-1997, אך זו ירדה לטימיון לאחר המשבר הכלכלי שחוותה רוסיה-"משבר הרובל" באוגוסט 1998: במשבר זה זינקה האינפלציה ל-85%, שער החליפין צנח, המערכת הבנקאית קרסה והממשלה הודיעה על אי עמידה בחובותיה (פשטה רגל). מאז 1999 נהנית רוסיה מצמיחה כלכלית שנשענת על מחירי נפט וגז טבעי גבוהים ורפורמות בתחום המיסוי, תחבורה, רגולציה ועוד. הצמיחה הכלכלית והעודפים הגדולים בתקציב מובילים לצמצום החוב הציבורי. במקביל להפרטה שמתבצעת, ישנה גם הלאמה של מגזרים מסוימים במשק בעלי חשיבות אסטרטגית גדולה לממשל כמו אנרגיה, מכרות, הגנה ואווירונאוטיקה.
[עריכה]השיקום וההתעצמות הכלכלית


הגידול בשכר הראלי הנומינאלי באירו בין השנים 2000-2007
ההתאוששות, בעיקר בשנת 2000 עם עלייתו של ולדימיר פוטין לשלטון, באה עם צמצום ההוצאות הממשלתיות והורדת החוב הציבורי, תהליך שמתמשך עדיין בשנת 2007. הורדת המיסוי להכנסה ליחידים ל-13% (הכנסה רוחבית) ולחברות ל-24% מהרווחים, הביאה לגידול ביוזמה עסקית והשקעות חוץ ברוסיה. רוסיה עדיין תלויה מאוד ביצוא חומרי גלם כמו: נפט, גז טבעי, מתכות, ועץ. יצוא חומרי הגלם כמו כן גם תפוקתם עדיין מרכיבים חלק עיקרי מהתוצר הלאומי, אך חלקם יורד בתקופה האחרונה עם העלייה בצריכה הפרטית שעולה בקצב של 12% בשנה (שנים 2001-2006) וגידול בתוצר הפיננסי. רוסיה צפויה להוריד את המע"מ מ-18% ב-2005 ל-13% ב-2009. האבטלה נכון לאוגוסט 2007 עומדת על 5.7% (על פי ארגון העבודה הבינלאומי ILO)
הצריכה הפרטית מונעת מעליית המשכורות מ- 62 דולר ב-1999 לכ-700 דולר בחודש (מעודכן למרץ 2008), כמו גם מהגדלת קצב לקיחת ההלוואות ומשכנתאות מבנקים בשליטה ממשלתית בשם סברבנק ווונשטורגבנק.
החוב הציבורי של רוסיה ירד מ-90% התמ"ג בשנת 1999 ל-8% בשנת 2006. העודף בחשבון השוטף של רוסיה הגיע בשנת 2006 ל-105 מיליארד דולר (רביעית בעולם בתחום זה).
חברות אנרגיה וחומרי גלם גדולות, כגון יוקוס, רוסנפט וגזפרום ששוויה $300 מיליארד (השלישית בגודלה בעולם), צמחו ברוסיה בזכות משאביה הטבעיים.
בשנים האחרונות, עקב הצמיחה הכלכלית המהירה ומחירי הנפט הגבוהים שגורמים להכנסות גבוהות מהמצופה ובעקבותם לעודף תקציבי, ב-1 בינואר 2004 החליטו רשויות רוסיה על הקמת "קרן הייצוב הלאומית"- קרן עתודות פיסקליות שאליה מועברות ההכנסות העודפות של המדינה. נכון ל-1 בנובמבר 2007 העתודות בקרן זו עומדות על כ-148 מיליארד דולר (3,600 מיליארד רובל). במקרה של ירידה חדה במחירי הנפט, תשתמש רוסיה ברזרבות שבקרן זו להבטחת התקציב. סיבה נוספת של הקמת קרן זו היא שאם יחזרו ההכנסות העודפות של האוצר הרוסי לשוק, תעלה האינפלציה. הכספים שבקרן זו משמשים גם לתשלומי חובות.
ביולי 2006 רוסיה ביטלה את כל המגבלות על הסחר במטבע המקומי (רובל רוסי) בניסיון לגרום להתחזקותו בשווקים הבינלאומיים ולהגברת הזרימה של ההשקעות הזרות בכלכלה המקומית.
בעקבות העלייה המתמדת ברמת החיים, רוסיה חזרה בשנת 2005, לרמת פיתוח אנושית גבוהה כפי שהיה לפני התפרקות ברית המועצות.
[עריכה]רמת חיים
נכון לשנת 2006 כ-14% מהתושבים בגיל העבודה חיו מתחת לקו העוני, המייצג הכנסה נמוכה מ-150$ לחודש. הקיטוב בהכנסות התרחב מאוד לאחר התפרקות ברית המועצות וההכנסות של העשירון העליון הן פי 15.8 מהעשירון התחתון. ככל הנראה ההכנסות הבלתי מדווחות, מהן נהנות בעיקר השכבות הגבוהות, מגדילות את הפער עוד יותר. כוח העבודה הרוסי מונה כ-74.6 מיליון עובדים, והשכר הממוצע הוא כ-700 דולר [1]. החל משנת 2005 גדל השכר הנומינאלי ברוסיה בכ-30%-35% בכל שנה [2].
כיום ברוסיה חיים כ-87 מיליארדרים (בשטח הפדרציה, בעלי אזרחות רוסית, על פי פורבס) ועם שווי ממוצע של 5.9 מיליארד דולר, רק בארצות הברית חיים יותר מיליארדרים (גילם הממוצע ברוסיה הוא 45) (נכון לשנת 2006). מוסקבה ראשונה בעולם במספר המיליארדרים שחיים בה (74) לפני ניו יורק (71) ולפני לונדון (36) (נכון לשנת 2007). כ-119 אלף מיליונרים (שווי נכסים נזיל) חיים היום במדינה. מעמד הביניים (הכנסה מעל אלף דולר בחודש) ברוסיה גדל בקצב איטי אך גובר והולך, יחסו באוכלוסייה נאמד בין 25%-35% בשנת 2006. נכון לאוקטובר 2006 ישנם כ-147.8 מיליון מנויים לטלפון נייד המייצג רמת החדרה של 101.8 מנויים לכל 100 אנשים. נכון לסוף שנת 2006 מהווה האבטלה כ-6.6% מכוח העבודה.תחזיות


מרכז עסקים מוסקבה סיטי
על פי התחזיות, בתנאי שמחירי הנפט לחבית ישארו סביב ה-100 דולר, הכלכלה הרוסית הריאלית צפויה להתייצב ב-2009 על 2,000 מיליארד דולר (14,300$ לנפש) (בשנת 2007 היה ערכה הריאלי 1,286 מיליארד דולר) ובכך בעצם להיות הכלכלה השנייה בגודלה באירופה (אחרי גרמניה) או הכלכלה השישית בגודלה בעולם. התמ"ג ביחס לכוח הקנייה (PPP) בשנת 2007 היה 14,600 דולר לנפש או 2,076 מיליארד דולר למשק כולו.
רזרבות הזהב והמטבע הזר (מטבע החוץ) על פי נתוני הבנק המרכזי הגיעו (נכון ל-4 באפריל 2008) ל-508 מיליארד דולר (השלישית בעולם בתחום זה). קצב הגידול של רזרבות המטבע הזר ברוסיה הן מהגבוהות בעולם והן גדלות בקצב ממוצע של כ-4 מיליארד דולר לשבוע. רוסיה שלישית בדירוג לאחר סין ויפן עם 1,650 ו-1,200 מיליארד דולר, בהתאמה [3].
לאחר תשלום החוב הציבורי שנותר מתקופת ברית המועצות למועדון פריז בחודש אוגוסט 2006, ירד נטל החוב אל מתחת ל10% מהתמ"ג ונכון לחודש אפריל 2007 החוב נמצא סביב 6-7% מהתמ"ג. לאחרונה חזה השר לפיתוח כלכלי, גרמן גרף, שעד שנת 2010 הוא צפוי לרדת אל 2% מהתוצר. מקרה זה ייחודי בהיסטוריה הרוסית והעולמית כאשר מדינה בסדר גודל כזה מתקיימת למעשה ללא חוב ציבורי
אך למרות התחזית האופטימית רוסיה לא צפויה לעבור את מערב אירופה ביחס של תמ"ג לנפש בתקופה הקרובה.
סרגיי איבנוב, סגן ראשון של ראש ממשלת רוסיה, חזה כי כבר ב-2020 התמ"ג לנפש הראלי יגיע לכ-30 אלף דולר, רמה פיתוח השווה היום לרמת פיתוח של מדינות מערב אירופה. כמו כן רוסיה תהיה בחמישייה הראשונה של העולם במונחי תמ"ג כללי [4].
[עריכה]קשיים


מספר הבוגרים במוסדות להשכלה הגבוהה ברוסיה (בשנה), הגבוה ביותר באירופה
הקושי העיקרי שמולו ניצבת הכלכלה הרוסית הוא עידוד העסקים הקטנים והבינוניים (שמהווים היום פחות מ-20% מהתמ"ג), היות שהכלכלה מנוהלת ברובה על ידי מונופולים ענקיים, הבנק האירופאי והבנק העולמי ניסו ליזום מערכת בנקאית מתוקנת, אך בהצלחה מועטה יחסית עד היום. כחלק ממדיניות מכוונת של הממשל הרוסי, חברות זרות בתחום הבנקאות אינן מורשות לחדור למשק הרוסי. אך לאחרונה הגיעו להסכם עם ארצות הברית, כחלק מהסכם הכניסה של רוסיה לארגון הסחר העולמי, לתת מרחב השתתפות חלקי לחברות בנקאיות ברוסיה.
ריכוזיות יתר של היצור התעשייתי והמגזר הפיננסי באזורי הבירה, הביאו לאי שוויון כלכלי משמעותי בין אזור העיר והמחוז מוסקבה לבין חלקים נרחבים אחרים במדינה. בעוד שאזור מוסקבה מייצר את שליש התמ"ג הרוסי, מתגוררת בו רק עשירית מהאוכלוסייה.
מחירי הדירות בעיר הבירה עלו בצורה לא פרופורציונלית לרמת המשכורות (לכ-5000 דולר למ"ר לעומת שכר ממוצע של 1045 דולר לחודש) בשנים האחרונות ומהווים מכשול רציני לרמת החיים בה, בהינתן המצב הקיים, העריכו ה"אקונומיסט" ומגזין "פורבס" את מוסקבה כעיר היקרה ביותר בעולם.


דמיטרי מדבדב, נשיאה הנוכחי של הפדרציה הרוסית
רוסיה נחשבת לאחת מהמדינות המושחתות ביותר באירופה, דבר שמנע ממנה להגדיל את ההשקעות הזרות במדינה בתקופת המעבר. הסיבה להקפי השחיתות הגדולים נעוצה בעובדה שחלקים נרחבים מהכלכלה הרוסית נמצאים באפלה או בצללים (הכנסות או הוצאות שלא מדווחות), כספים רבים נמצאים בידיים פרטיות ולא בחשבונות הבנקים ומשמשים לתשלומי שוחד לפקידי ממשלה בכירים המרכזים בידיהם כוח רב. השחיתות פושה גם בשל תיקצוב נמוך של הממשלה את משרדיה והמשכורות הנמוכות משמעותית במגזר הציבורי ביחס למקובל במגזר הפרטי.
[עריכה]תחבורה
שטחה העצום של הפדרציה הרוסית גורם לקושי בתנועה ברחבי המדינה. נתיב תחבורה עיקרי הינו הרכבת הטרנס סיבירית. ככלל, רוב התנועה ברחבי המדינה מתבצעת באמצעות רכבות (ראו ערך מורחב: רכבות ברוסיה). אין ברוסיה כביש בינעירוני המחבר בין החלקים השונים של המדינה, מהכבישים הבינעירוניים החשובים ברוסיה הוא הכביש בין מוסקבה לסנט פטרסבורג. לרוסיה נמלי ים, החשובים שבהם נמצאים בולדיווסטוק, פרימורסק, מורמנסק, סנקט פטרבורג, מגדן וארכנגלסק.כמו כן ישנם גם נמלי תעופה מפורסמים כגון: שרמיטובו, דומדידובו, פולקובה וכו'.
[עריכה]שלטון מקומי



הסובייקטים הפדרליים של רוסיה (לתצוגה מאוזנת יש להגדיל)

ערכים מורחבים – סובייקטים פדרליים של רוסיה, מחוזות פדרליים של רוסיה, קראיים של רוסיה, רפובליקות של רוסיה
עקב היותה המדינה הגדולה בעולם, מחולקת הפדרציה הרוסית למספר רב של יחידות אדמיניסטרטיביות, הכפופות לשלטון הפדרלי. סה"כ מורכבת רוסיה מ-83 סובייקטים פדרליים אשר מתוכם 21 רפובליקות, 46 אובלסטים, 9 מחוזות מסוג של "קראיים", מחוז (אובלסט) אוטונומי (המחוז היהודי האוטונומי), 4 מחוזות (שהם לא אובלסט) אוטונומיים נוספים ושתי ערים פדרליות (מוסקבה וסנקט פטרבורג).
ב-2001 נוצרו 7 מחוזות חדשים לחלוקה שצוינה לעיל. המחוזות האלו נקראים מחוזות פדרליים והם נוצרו לצורך ניהול.
[עריכה]גאוגרפיה

הפדרציה הרוסית מכילה שטחים נרחבים מיבשת אירואסיה. אף על פי שחלק ניכר מהאזורים הארקטים והסוב-ארקטיים נמצאים בשטחה, השטח הנותר הוא עצום עד כדי כך, שרוב תנאי האקלים העולמיים חלים בו. שטחה הוא כשליש מכלל יבשת אסיה, וכתשיעית מכלל יבשות העולם.
בחלק האירופאי וגם בחלק האסיתי רוב השטח מורכב ממישורים ענקיים. המישורים האלה הם בראש ובראשונה ערבה בדרום ומיוערים בכבדות בצפון עם גידולי טונדרה ליד החופים הצפוניים. רכסי הרים נמצאים ליד הגבול הדרומי, כמו למשל הרי קווקז, שבהם נמצאת הנקודה הגבוהה ביותר ביבשת אירופה - הר אלברוס (5,642 מ'). בנוסף להרי קווקז ישנה שרשרת הרים נוספת - הרי אלטאי. בחלקים המזרחיים מתנשא רכס ורחויאנסק. במרכז יש את רכס הרי אורל המחלקים את אירואסיה לאסיה ואירופה.
אורך החופים הכולל של רוסיה הוא מעל 37,000 ק"מ הגובלים עם אוקיינוס הקרח הצפוני, האוקיינוס השקט וכמה ימים פנימיים כמו הים השחור, הים הבלטי והים הכספי. מספר ימים הם חלקים של אוקיינוסים כמו ים ברנץ הים הלבן, ים קארה, ים לאפטייב והים הסיבירי הצפוני שהם חלק מהאוקיינוס הצפוני. ים ברינג, ים אוחוצק והים היפני הם חלק מהאוקיינוס השקט. האיים הגדולים הם: נוביה זמליה, ארץ פרנץ יוזף, האיים הסיביריים החדשים, אי ורנגל, האיים הקוריליים והאי סחלין.
בנוסף לימים זורמים ברוסיה כמה עשרות נהרות גדולים. לרשימת הנהרות ראו נהרות רוסיה.
הימות הגדולות הן - ימת באיקל שהיא ימת המים המתוקים העמוקה בעולם, ימת לאדוגה וימת אונגה.
[עריכה]רצועות הזמן
ברוסיה יש כיום 9 אזורי זמן שונים משנת 2010, לפני כן היו במדינה 11 אזורי זמן ששניים מתוכם בוטלו לטובת האזורים האסייתים של רוסיה. המידע הזה מטעה במידת מה, כי זה לא מראה את הרוחב האמיתי של המדינה, אלא יותר את הרוחב היחסי של החלק הצפוני. הנקודה המזרחית ביותר של רוסיה היא אי הדיאומד הגדול (אוסטרובה ראטמאנובה). הנקודה המערבית ביותר היא מפרץ דנציג. המרחק בקו ישר ביניהם הוא כ-6,600 ק"מ. בניגוד לזה, המרחק בין שתי הנקודות הכי רחוקות ברוסיה הוא כ-8,000 ק"מ (לשם השוואה - אורך קו המשווה הוא כ-40,000 ק"מ).
בהתאם לשינוי חוקתי שהתקבל בקיץ 2011 ברוסיה הונהג שעון המתאים למשטר של "שעון קיץ" ביתר המדינות, ללא מעבר ל"שעון חורף". יש לציין שמצב זהה היה בתקופת ברית המועצות.
[עריכה]דמוגרפיה

צפיפות האוכלוסין ברוסיה היא נמוכה מאוד (כ-9 אנשים לק"מ מרובע). כ-71% מהאוכלוסייה חיים בחלק האירופאי (80% אם מחשיבים גם את אזורי האורל). ברוסיה יש יותר מ-160 קבוצות אתניות שונות. בשנת הסקר 2002 חיו ברוסיה כ-145 מיליון בני-אדם.


הצאר ניקולאי השני שליטה האחרון של האימפריה הרוסית
לפי מרשם האוכלוסין בשנת 2002 79.8% הם רוסים, 3.8% טטרים, 2% אוקראינים ואחרים. כ-84% שייכים למשפחת העמים ההינדו-אירופאים (מתוכם כ-99% הם סלאבים), כ-8.5% מגיעים ממשפחת העמים הטורקים, 3.5% ממשפחת העמים הקווקזים, 2% הם פינו-אוגרים, 0.5% הם מונגולים. מספר היהודים על פי הערכות הוא בין 230 אלף למיליון, כאשר מחצית האוכלוסייה חיה במוסקבה וכחמישית בסנקט פטרבורג. בשנת 1970 מספר היהודים בברית המועצות נאמד ב־2.15 מיליון, שלישית בעולם אחרי ארצות הברית וישראל. בעקבות התפרקות ברית המועצות עזבו את רוסיה מיליוני אירופאים (בעיקר גרמנים, מיעוטים קטנים של צ'כים, יוונים ופינים) ויהודים (בעיקר לארצות הברית, ישראל וגרמניה).
הרוסים, כמו גם קבוצות אתניות אחרות במזרח אירופה, שייכים למשפחת העמים הסלאבים שמהווה את הקבוצה האתנית הגדולה ביותר באירופה.
כ-200 אלף בני אדם מהגרים לרוסיה כל שנה. כמחציתם הם רוסים מהרפובליקות הסובייטיות לשעבר. בנוסף יש כ-1.5 מיליון מהגרים בלתי חוקיים (רובם ממרכז אסיה, קווקז, אוקראינה, מולדובה וסין).
למרות ההגירה הנכנסת, רוסיה מאבדת כ-500 אלף עד 700 אלף בני אדם כל שנה (כ-0.5% בשנה) כתוצאה מאחוזי לידה נמוכים (כ-1.3 ילדים לאישה) ואחוזי תמותה גבוהים (בעיקר של גברים בגיל העבודה).
השפה הרוסית היא השפה הרשמית ברוסיה, אך רפובליקות אוטונומיות מכניסות לעתים קרובות את השפות האתניות כשפה רשמית שנייה ברפובליקה. האלפבית הקירילי הוא היחיד שמשמש את האוכלוסייה ברוסיה.
רוב הרוסים הם נוצרים פרבוסלבים.
מספרם של המוסלמים נאמד ב-14 עד 20 מיליון (תלוי במקורות), המהווים כ-14%-10% מהאוכלוסייה. רובם מרוכזים באזור דרום הוולגה, צפון הקווקז ומערב סיביר, מיעוטים גדולים קיימים גם בערים הגדולות. כמעט כולם הם סונים ורובם מגיעים ממשפחת העמים הטורקים והקווקזים.
תוחלת החיים ברוסיה, במיוחד זו של גברים, נמוכה במושגים מערביים, ואף נמוכה מזו ששררה בברית המועצות. ב-2007 הוערכה תוחלת החיים במדינה בכ-67.7 שנים, כעשר שנים פחות מאשר באיחוד האירופי. תוחלת החיים של גברים הייתה 61.5 שנים, ושל נשים - 73.9 שנים. גורם התמותה העיקרי הוא מחלות לב. תוחלת החיים הנמוכה מושפעת במידה רבה מתאונות דרכים (שבחלקן נגרמות מנהיגה בשכרות) ומנזקים בריאותיים הקשורים לעישון ולצריכה מוגברת של משקאות חריפים. התפשטותן של המחלות איידס ושחפת מהווה גורם משני נוסף. עם זאת, בשנים 2005 - 2007 חלה עלייה קלה בתוחלת החיים.
[עריכה]יהדות רוסיה

ערך מורחב – יהדות רוסיה
כיום יש בברית המועצות לשעבר כ-1,000,000 יהודים רשומים, ויש מספר לא ידוע, אך מעריכים שהוא גבוה מאוד של יהודים שאינם יודעים על יהדותם או שאינם מספרים על יהדותם.
כיום פועל ברוסיה הארגון 'איגוד הקהילות היהודיות ברוסיה' שבראשו עומדים הרב הראשי לרוסיה בערל לזר ואיל ההון הישראלי לב לבייב. הארגון מגלגל תקציבים של מיליוני דולרים ופתח בתי כנסת, בתי ספר, בתי תמחוי, מרכזים קהילתיים ועוד ברחבי רוסיה וברית המועצות לשעבר.
[עריכה]ספורט

ענפי הספורט הפופולריים ביותר ברוסיה הם כדורגל, כדורסל, הוקי קרח ואתלטיקה.
רוסיה היא חזקה ומצליחה בתחום טניס הנשים, כאשר ישנן טניסאיות רוסיות רבות אשר משחקות או ששיחקו בצמרת דירוג העולמי של הסבב העולמי לנשים, כדוגמת מריה שראפובה שדורגה בעבר במקום הראשון בעולם. טניסאיות מפורסמות נוספות הן אנה צ'קבטדזה, ילנה דמנטייבה, סבטלנה קוזנצובה, אנסטסיה מיסקינה, דינארה סאפינה, ורה זבונרבה ואנה קורניקובה. נבחרת טניס הנשים של רוסיה זכתה ארבע פעמים בגביע הפדרציה, בשנים 2004, 2005, 2007 ו-2008. באולימפיאדת בייג'ינג, שלושת הטניסאיות שעלו על הפודיום היו כולן רוסיות. בין הטניסאים הגברים הרוסים המפורסמים הם ניקולאי דווידנקו ומאראט סאפין.
הכדורגל ברוסיה צבר תאוצה בעשור הראשון של המאה ה-21, כאשר הקבוצות הרוסיות צסק"א מוסקבה וזניט סנקט פטרבורג זכו בגביע אופ"א בשנים 2005 ו-2008 בהתאמה. נבחרת רוסיה בכדורגל הגיעה באליפות אירופה בכדורגל 2008 להישג הגדול ביותר שלה אי פעם, העפלה לחצי הגמר. הליגה הרוסית בכדורגל נהנית מתקציבים גדולים וכוח כלכלי רב, מה שסייע לקידומו של ענף הכדורגל במדינה בשנים האחרונות ופיתח את הפופולריות שלו. בעוד שלאורך כמעט כל שנות הליגה שלטו בה המועדונים ממוסקבה, בשנים האחרונות היא הפכה לפתוחה יותר.
נבחרת רוסיה בכדורסל השתתפה מאז הקמתה בכל אליפויות העולם, למעט שנת 2006, וכמו כן השתתפה בכל אליפויות אירופה מאז הקמתה. הזכייה היחידה של נבחרת רוסיה באליפות אירופה הייתה ב-2007 בראשות דיוויד בלאט. מלבד זאת, היא הגיעה פעם אחת למקום השני באליפות אירופה ופעמיים למקום השני באליפות העולם. קבוצת הכדורסל הרוסית צסק"א מוסקבה היא אחת מהקבוצות החזקות באירופה, והיא זכתה תשע פעמים ביורוליג; כמו כן היא הקבוצה השלטת בליגת העל הרוסית בכדורסל.עם זאת, ברית המועצות נחשבה בזמנה לקבוצה הטובה באירופה ומבין הטובות בעולם, היא זכתה פעמיים במשחקים האולימפיים בשנים 1972 ו-1988, בשלוש אליפויות עולם בשנים 1967, 1974 ו-1982 ובארבע עשרה אליפויות אירופה. רוסיה מצליחה גם בענף ההוקי קרח, ונבחרת רוסיה היא אלופת העולם בהוקי קרח.
ענפי ספורט בולטים נוספים ברוסיה הם הרמת משקולות, התעמלות, אגרוף, היאבקות, אמנות לחימה, כדורעף, רגבי, וסקי. רוסיה מצליחה במשחקים האולימפיים בהם השתתפה: היא מדורגת נכון ל-2008 במקום ה-13 בטבלת המדליות האולימפיות של כל הזמנים, על אף שהשתתפה במספר מועט של אולימפיאדות. מאז פירוק ברית המועצות, באולימפיאדת הקיץ רוסיה דורגה בכל אולימפיאדה באחד משלושת המקומות הראשונים בדירוג המדליות, ובאולימפיאדת החורף דורגה בכל אולימפיאדה באחד מחמשת המקומות הראשונים.
בדצמבר 2010 הודיע פיפ"א כי רוסיה נבחרה לארח את גביע העולם לשנת 2018.

יהדות רוסיה היא קהילה יהודית גדולה ומגוונת מאוד שהתקיימה באזורי האימפריה הרוסית ומאוחר יותר בברית המועצות, ומתקיימת כיום בפדרציה הרוסית ובמדינות ברית המועצות לשעבר.
עד לסוף המאה ה-18 חל איסור גורף על יהודים לחיות ברוסיה הצארית. יהודים בודדים בלבד קיבלו היתר ישיבה מוגבל. בשלהי המאה ה-18 חולקה פולין בין האימפריה הרוסית, אוסטריה ופרוסיה. כתוצאה מכך התווספו לרוסיה שטחים מרוסיה הלבנה, מליטא, מאוקראינה המערבית וממחוזות פולין – שטחים שבהם חיו יהודים רבים. בעקבות התרחבות שטחה של רוסיה, מאות אלפי יהודים הוכנסו לגבולות רוסיה, והחל מסוף המאה ה-18 נוצר ברוסיה המרכז היהודי הגדול ביותר באירופה.
לאחר ששטחה של רוסיה התרחב, לא יכלה הממשלה לגרש את היהודים והקציבה להם שטח מחיה שרק בו הם יוכלו לגור, שטח זה נקרא: "תחום המושב" (תחום שהוכל בשטחים החדשים שרוסיה סיפחה). כמו כן, הטילה הממשלה הרוסית על היהודים הגבלות שונות ומסים כבדים כדי להצר את צעדי היהודים בחייהם הכלכליים.
החל משנת 1881 החלו הפרעות ביהודים (הסופות בנגב). בעידודם של הצארים אלכסנדר השלישי וניקולאי השני, חלו פרעות קישינב בשנת 1903 ומשפט בייליס בשנת 1911 ולכן בין שנת 1881 ועד למלחמת העולם הראשונה בשנת 1914 נמלטו יהודים רבים מרוסיה, רובם לארצות הברית ומערב אירופה, ואחוז קטן בחר להגר לארץ ישראל. ברוסיה שגשגה בין היתר התנועה הציונית והוקמו בה תנועות חיבת ציון ועוד תנועות מהפכניות אחרות.
האזור הנרחב של האימפריה הרוסית וברית המועצות לאחריה היה ביתה של הקהילה היהודית הגדולה בעולם במשך שנים ארוכות. כמותה החלה להידלדל כתוצאה מההגירה הגדולה מהאימפריה הרוסית (בעיקר לאמריקה) בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20; בהמשך, בעקבות מלחמת העולם הראשונה, עברו חלקים ניכרים מאוכלוסיית תחום המושב לשליטת המדינה החדשות שהוקמו בשטחי מערב האימפריה לשעבר; במקביל, יהודים רבים מצאו את מותם במהלך במהפכה ותחת השלטון הסובייטי; שואת יהודי אירופה הכחידה כמות ניכרת מיהדות ברית המועצות; התבוללות מאסיבית והאתאיזם הרשמי במדינה הביא לה"היעלמות" כמות נכבדה מיהודי ברית המועצות; ולבסוף, הליברליזיציה בשנות השמונים והתשעים של המאה העשרים הביאה להגירה נרחבת של היהודים, בחלקה לישראל – העלייה הגדולה מברית המועצות לשעבר בשנות התשעים (וכן לארצות הברית, קנדה, גרמניה ועוד). גם כיום, הקהילה היהודית בשטחי ברית המועצות לשעבר היא מן הגדולות באירופה.

היסטוריה מוקדמת

היהודים הראשונים שישבו באזורי רוסיה של היום הם יהודי ההרים, שישבו באזור הקווקז - צ'צ'ניה ודאגסטן. הם ישבו באזורים אלו עוד מימי חורבן בית ראשון, אך ייתכן שכבר מימי גלות אשור. היהודים ישבו בעיקר לחופי הים השחור, חצי האי קרים וגאורגיה לאחר שנרדפו בתקופה ההלניסטית ובזמן מלחמות המוסלמים באימפריה הפרסית.
בערך בתקופת ימי הביניים, החלה הגעת סוחרים יהודים לשטחים הפנימיים של רוסיה ואל שטחיה של ממלכת הכוזרים. תחת השפעת היהודים התגייר בולאן, מלך הכוזרים, ובעקבותיו על המעמד השליט של הכוזרים החל מאמצע המאה השמינית ועד תחילת התשיעית לספירה. לאחר תבוסת הכוזרים מידי סביטוסלאב הראשון מקייב, ברחו יהודים רבים מקרים והתיישבו צפונה יותר. פליטים יהודים מממלכת הכוזרים הם כנראה אלו שייסדו את הקהילות היהודית ברוסיה. עדויות להתיישבות יהודית בקייב, כיום בירת אוקראינה, קיימות בערך מאותה התקופה וידוע על פגיעות ביהודים המקומיים בקייב בשנת 1117, עם המרידות בנסיך, שהיהודים היו בני חסותו. עם השתלטות ליטא על מערב רוסיה ניתנו ליהודים זכויות שונות.
גירוש היהודים ממדינות מערב אירופה ורדיפתם בגרמניה במאה ה-14, הביאה רבים מהם להתיישב בפולין ומזרחה לה בעקבות הזמנתו של קזימיר הגדול (1330-1370)
במאה ה-16 הונח הבסיס להתיישבות היהודית באוקראינה, בפודוליה ובבלארוס, שנגרם כתוצאה מעידוד ההגירה היהודית על ידי השלטון הפולני. פרעות ת"ח ות"ט פגעו קשות בקהילות היהודיות באוקראינה וסביבותיה ורובן הושמדו. מספר שנים מאוחר יותר הרגו צבאות נסיכות מוסקבה מספר רב של יהודים שנתפסו בשטחי בלארוס וכן נאסרה על היהודים הישיבה בנסיכות.
[עריכה]רוסיה הצארית

במאה ה-15 הגיעו לנסיכות מוסקבה סוחרים יהודים, אך אלו סבלו מרדיפות ופגיעות, בעיקר אחרי שהתגלתה בשנות ה-70 של המאה ה-15 "כת המתייהדים" במוסקבה ובנובגורוד. היהודים סבלו מגירושים רבים וצווים קשים הוטלו עליהם. אלו אשר ישבו בשטחי חצי האי קרים וחופי הים השחור, אשר נכבשו מידי טורקיה, לא נפגעו מצווים או גירושים אלו.
הקנאות הדתית ששלטה בנסיכות מוסקבה, שראתה עצמה כמעוז האמונה האורתודוקסית המוקף בכופרים מוסלמים וקתולים, הביאה ליחס קשה ליהודים. למשל, איוואן האיום (1533-1584) כבש את פולוצק ב-1563 והטביע 300 יהודים מקומיים שסירבו להיטבל לנצרות בנהר הדווינה. נסיכות מוסקבה הייתה אנטישמית במוצהר והייתה אזור עוין ביותר ליהודים.
[עריכה]תחום המושב

ערך מורחב – תחום המושב
החל משנת 1773 וכלה בשנים 1793 ו-1795, סיפחה לידיה רוסיה שטחים נרחבים מפולין ותוך כך סיפחה אליה כמיליון יהודים. בכך היא הפכה למדינה עם ריכוז היהודים הגדול בעולם באותה התקופה. הרוסים, שרצו בהתנצרותם של היהודים, הגבלתם והגירתם מרוסיה, הטילו עליהם צווים קשים ומגבלות.
בימי מלוכתה של יקטרינה הגדולה חלו מספר תהליכים הקשורים ליהודי רוסיה, ב-1778 חילקה יקטרינה את רוסיה לחמישים מחוזות, כאשר לכל מחוז נקבע שליט נפרד. חלק מהשינוי הכללי של 1778 היה שיוך התושבים למעמדות. שינוי זה השפיע גם על יהודים שמיעוטם הוכרו כסוחרים הזכאים להרשם בגילדות ויתרתם סווגו כזכאים לגור בערים ומכאן זכאותם, לראשונה במזרח אירופה, לבחור נציגות לעירייה ואף להיבחר. בו בזמן צומצמה האוטונומיה הפנימית של מוסדות הקהילה היהודית, שההצדקה לקיומה הנפרד נעלמה. ב-1782 בהמשך להחלטה כי סוחרים ועירונים חייבים לשבת ביישובים עירוניים ולא ביישובים כפריים, חלו גם על היהודים מגבלות על התיישבות בכפרים אלא אם כן עסקו בחקלאות. ב-1791 בלחץ סוחרים רוסים שחששו מתחרות נקבע ליהודים "תחום המושב" שבו הם הורשו לשבת. מגמה זו המשיכה גם בגזרת הקנטוניסטים של ניקולאי הראשון בשנת 1827, שקבעה גיוס יהודים לצבא הרוסי. המגייסים הורשו גם לחטוף ילדים יהודיים ולהעבירם לתוכניות חינוכיות מיוחדות, שנועדו להרחיקם מהדת היהודים ולקרבם לנצרות.
היו גם שליטים אשר ניסו להתקרב אל לב היהודים: הצאר אלכסנדר השני התיר ליהודים שנחשבו לדעתו ל"מועילים" להתגורר מחוץ לתחום המושב שנקבע וכן הורד מהם חלק מעול המיסים.
[עריכה]תקופת הצאר אלכסנדר הראשון

ערך מורחב – תקנת 1804
עם עלייתו לשלטון נדרש הצאר אלכסנדר הראשון לשאלת מעמדם של היהודים בממלכתו והקים ב-9 בנובמבר 1802 את "הוועדה לשיפור מצבם של היהודים". על בסיס מסקנות הוועדה פרסם הצאר בחודש דצמבר של אותה השנה את תקנת 1804 (תקנת היהודים) המשקפת את ההנחות האלה: היהודים הם יסוד זר האחראי לבעיות הכלכליות והחברתיות במערבה של רוסיה ועל כן יש לתקן את מצבם, תיקון ברוח האבסולוטיזם הנאור. התקנות יועדו להגן על החברה מפני היהודים, על פי תפיסות משכיליות-יצרניות לפיהן עובד האדמה הוא אדם מועיל ויצרני, ולעומתו הסוחר הזעיר והמתווך הם גורם מזיק לכלכלה ויש לרסנו.
חלק ממסקנות הוועדה הייתה הוצאת היהודים מהכפרים לעיירות והגבלתם לתחום המושב.
[עריכה]תקופת הצאר אלכסנדר השני


ההודעה על ביטול האריסות באימפריה הרוסית. סיר'נר'י, קאחתי, מלכות המשנה של הקווקז. 1864
לאחר מותו של הצאר ניקולאי הראשון ועלייתו של אלכסנדר השני חל שיפור במצבם של היהודים. כבר בהמלכתו של הצאר החדש בשנת 1855 בוטלו תקנות הגיוס ליהודים, אשר קיבלו הסדרי שירות בצבא כמו יתר האזרחים. לסוחרים בעלי רכוש, אקדמאים, בעלי מלאכה מאומנים, בוגרי בתי ספר מקצועיים וחיילים משוחררים ניתנה הרשות להתיישב בכל מקום ברחבי רוסיה, ויהודים מסוימים היו יכולים אף להיות פקידים בשירות הממשלה, עורכי דין ושופטים. שכבת בעלי ההון היהודים הגיעה עד מהרה לידי משקל ניכר בכלכלה הרוסית: בנקאים וקבלנים לבניית מסילות ברזל, סוחרי יבוא ויצוא וספקי צבא יהודיים החלו לקבל מעמד נכבד. בנוסף למפעלי המלאכה והתעשייה הזעירה שהתרבו מאוד ב"תחום המושב", התרבו התעשיינים היהודים שהקימו מפעלים חשובים וגדולים מחוץ לגבולות "תחום המושב" . יהודים שהשתתפו בהקמת מפעלים חדשים ובעלי מלאכה הורשו לעזוב את "תחום המושב" ולשבת בתוך רוסיה.
במרוצת הזמן נוסדו קהילות חדשות ברחבי רוסיה, בייחוד בשתי הערים הגדולות - מוסקבה וסנקט פטרבורג. הקהילות החדשות שנוסדו היו שונות מהקהילות הוותיקות שהיו ב"תחום המושב": היהודים שחיו במוסקבה ובסנקט פטרבורג הרבו להיות בקשר עם הגויים, ואף על פי שהם רצו לשמור על יהדותם, הם לא דקדקו במנהגי היהדות. בני משפחותיהם של יהודי מוסקבה וסנקט פטרבורג למדו באוניברסיטאות ובבתי ספר רוסיים. גם בקהילות שב"תחום המושב" היו יהודים שסטו מהדת היהודית, ורבים מהילדים נשלחו ללמוד בבתי ספר רוסיים, שם קלטו את רוח ההשכלה הרוסית.
בתקופת שלטונו של אלכסנדר השני היו מחלוקות בין המשכילים היהודיים לבין שומרי הדת היהודית, משום שהמשכילים חשבו שכדי לקבל שוויון זכויות יש להשתלב אט אט בחיי החברה. כדי להחיש תהליך זה הם הפיצו את ההשכלה בשפה הרוסית, לעומתם, שומרי המסורת היהודיים הפיצו את ההשכלה בלשון העברית.
במשך שנות ה-70 חלה נסיגה מן הרפורמות לטובת היהודים: התפרסמו דברי הסתה נגד ספקים יהודיים החומסים את הממשלה ופוגעים בצבא, ונשמעו נימות אנטי-יהודיות בעיתונים שהדגישו את הסכנה הנובעת מגידול חלקם של היהודים בהשכלה ובחיי הכלכלה של רוסיה.
[עריכה]תקופת הצאר אלכסנדר השלישי

ערך מורחב – הסופות בנגב
במרץ 1881 נרצח אלכסנדר השני על ידי חברי תנועת מחתרת מהפכנית. העיתונות האנטישמית רמזה באופן ברור מאוד שהיהודים הם אלו שרצחו את הצאר, הופצו כרוזים רבים ותועמלנים הטיפו בממשלה להכות את היהודים על שרצחו את "הצאר הגואל", משחרר האיכרים. לאחר שישה שבועות מהרצח, החלו להתעורר פרעות בדרום רוסיה במשך שלוש שנים ופרעות אלה כונו"סופות הנגב". הגופים שהסיתו לפרעות אלו, שהיו, סביר להניח, בהרשאת השלטון, לא נבלמו על ידי המשטרה או הצבא, אלא המשיכו לגרום לפרעות, שבאו לידי ביטוי בהרס ושוד יותר מאשר רצח. הפרעות גרמו ליהודים לדאוג שוב לעתידו של העם היהודי, והעם החל לחשוב על הגירה, אך הייתה בעיה בקשר למקום היעד. בעקבות פרעות אלה התהוותה תנועה ציונית – תנועת "חיבת ציון" והחלה העלייה הראשונה. בין המתעוררים הראשונים לאחר הפרעות היו המשכילים היהודים, שהפרעות נגעו בהם באופן אישי. הם הבינו שצריך לעלות אל ארץ ישראל.
לאחר רצח אביו, עלה לשלטון אלכסנדר השלישי, שהקים ועדה לנושא "טיפול העם היהודי ברוסיה". חברי הוועדה הגיעו למסקנה כי יש לתת ליהודים אמנציפציה לאורך זמן, אולם אלכסנדר השלישי, שנשלט על ידי גורמים חיצוניים החל בתוכנית שלושת השלישים: שליש מהיהודים יש להרוג, שליש יש לגרש, ושליש יש להמיר לדת הנוצרית.
במשך כל 14 שנות מלכותו, היה אלכסנדר השלישי נוקשה כלפי היהודים: לאחר שהפרעות ביטאו את זעם העם כלפי היהודים, הגיעה תורה של השלטון, והחלה תקופת "הפוגרום הקר": נגזרו גזירות קשות על היהודים, בצורה של הפליה והגבלה נוספים, שצמצמו יותר את זכויותיהם של היהודים, שהיו בלאו הכי מוגבלות.
במאי 1882 נחקקו ארבעה חוקים שמטרתם הייתה לשעבד את היהודים, בייחוד מבחינה חברתית וכלכלית. לחוקים אלה קראו "חוקי מאי" והם:
על היהודים נאסר להשתקע מחוץ לערים, עיירות, ומושבות חקלאיות.
להפסיק את קיומם של כל שטרי המכירה והמשכנתה, ואת חוזי המכירה על נכסי דלא-ניידי הנמצאים מחוץ לתחומן של הערים והעיירות.
אסור ליהודים לעסוק במסחר בימי ראשון ובימי החגים הנוצריים. כמו כן, ייסגרו בתי המסחר השייכים ליהודים כמו בתי המסחר של הנוצרים.
התקנות הנ"ל תקפות רק על שטחים שב"תחום המושב" של היהודים.
חוקים אלו פגעו ביהודים בעיקר מבחינה כלכלית, משום שנאסר עליהם לעסוק במסחר ביום ראשון, יום בו באים האיכרים לעיר. כמו כן, נאסר על היהודים לעסוק בחקלאות ו\או לגור באזור חקלאי. יהודים שחיו בכפרים הועברו לערים הגדולות, מה שצמצם יותר את אפשרויות הפרנסה. היהודים שישבו במוסקבה היו בעלי השכלה, בעלי מלאכה ותעשייה, פקידים, סוחרים ובעלי אומנויות חופשיות. בשנת 1891 גורשו כ-30 אלף יהודים ממוסקבה בגזירת אחיו של הצאר, ניקולאי השני, אשר הטיל על היהודים הגבלות נוספות.
בשנת 1891 החל מתפרסם ברבים התרגום לרוסית של הספר בשם הפרוטוקולים של זקני ציון, שמתייחס לקנוניה הרבנית בסיוע סוכנים של המשטרה החשאית הרוסית.
[עריכה]פרעות ועלילות
בשנת 1903 פרצו פרעות קישינב, בעקבות תעמולה אנטישמית והסתה שנוהלה על ידי השלטונות הרוסיים. 45 יהודים נהרגו בפרעות אלה וכ-600 יהודים נפצעו. בשנת 1904 פרצה מלחמה בין יפן לרוסיה. בעקבות תבוסתה של רוסיה במלחמה, האשימו הסתות אנטישמיות את היהודים באהדה ליפן ובהחלשת רוסיה. בעקבות הסתות אלו, התנפלו מגויסי חיל מילואים של הצבא הרוסי על יישובים יהודיים ב"תחום המושב". השלטון הרוסי לא מנע את ההתפרעות כדי שלא לפגוע בגיוסם למלחמה.
בעקבות מהפכת 1905 שבה נאלץ הצאר להיכנע לדרישת התנועה הליברלית ולהעניק זכויות אזרחיות ופוליטיות לעם, התנקמו אנשי הריאקציה ביהודים על המפלה שנחלו מידי אנשי המהפכה. הכוחות הראקציונרים, כמו הכנסייה, שלא רצו לוותר על כוח שלטונם ארגנו קבוצות המכונות המאות השחורות (כל קבוצה הכילה כ-100 אנשים) ואלו ערכו בשנת 1905 פוגרומים ביהודים. כחמישים עיירות נפגעו ומאות יהודים נהרגו.
ב-1911 התרחשה עלילת הדם הידועה בשם משפט בייליס. יהודי בשם בייליס, שמש בבית הכנסת, הואשם ברצח נער נוצרי בחג הפסח בשל שימוש בדמו להכנת מצות. בסוף 1912 הועמד בייליס למשפט אלא שבאותה עת פעלו ברוסיה רוחות ליברלים רבים שהבינו כי הממשל העליל על בייליס עלילות לשווא. טובי עורכי הדין ברוסיה התגייסו לעזרתו ואכן לאחר כשלוש שנים זוכה בייליס מחוסר הוכחות.
[עריכה]התקופה הקומוניסטית


ערך מורחב – יהדות ברית המועצות
במהלך המהפכה הרוסית נהרגו ככל הנראה בין 70,000 ל-250,000 יהודים בפוגרומים שנלוו למהפכה. היהודים נחשדו בקרבתם לשלטון הבולשביזם ולכן נהרגו רבים מהם על ידי הצבא הלבן.
ב-1918, באחד הצווים הראשונים שהוציא ולדימיר איליץ' לנין כמנהיג רוסיה, הוציא לנין את האנטישמיות מחוץ לחוק. לנין ציין כי ההסתה הפרוגרומית ביהודים, היא כלי בידי בעלי האחוזות והעשירים, להסיט את עיני העניים מהמאבק המעמדי ל"שעיר לעזאזל".
היהודים בעלי ההשכלה במערב רוסיה ובסיביר, קיבלו תחילה יחס הוגן וחיובי. ליהודים חסרי ההשכלה שמצבם הכלכלי רע הוצע על ידי השלטון בין מלחמת העולם הראשונה למלחמת העולם השנייה לעבור למקומות אחרים ברחבי רוסיה ולהקים שם אזורים יהודיים-חקלאיים, כדוגמת המחוז היהודי האוטונומי שהוקם ב-1934.
במהלך פלישת גרמניה הנאצית לרוסיה במהלך מבצע ברברוסה, לקחו הנאצים ומשתפי פעולתיהם בשבי מיליוני יהודים משטחי ברית המועצות ורבים מהם נרצחו בשואה על ידי האיינזצגרופן. לאחר סוף מלחמת העולם השנייה היגרו יהודים רבים משטחי ברית המועצות, חלקם לארץ ישראל, רובם לארצות הברית. ועם התפשטות הגוש הקומוניסטי "נכלאו" היהודים בשטחי הגוש ולא הורשו לצאת ממנו.
[עריכה]הפדרציה הרוסית



בית הכנסת לזכר השואה שבמוסקבה
כיום יש בברית המועצות לשעבר כמיליון יהודים רשומים[דרוש מקור], ויש מספר לא ידוע, אך מעריכים שהוא גבוה מאוד של יהודים שאינם יודעים על יהדותם או שאינם מספרים על יהדותם.
כיום פועל ברוסיה הארגון איגוד הקהילות היהודיות ברוסיה, שבראשו עומדים הרב הראשי לרוסיה ברל לזר ואיל ההון הישראלי לב לבייב. הארגון מגלגל תקציב של מיליוני דולרים, ופתח בתי כנסת, בתי ספר, בתי תמחוי, מרכזים קהילתיים ועוד ברחבי רוסיה וברית המועצות לשעבר.
[עריכה]יהדות סנקט פטרבורג

הקהילת היהודית בסנקט פטרבורג היא אחת הוותיקות ברוסיה, כאשר מרכז הקהילת היהודית שוכן ברחוב רובינשטיין (שעד 1929 נודע כרחוב טרויצקי).
הקהילת היהודית בעיר הופיעה כבר בסוף המאה ה-17, ב-1802 היה כבר בית עלמין יהודי. הרפורמות של הצאר אלכסנדר השני, הביאו לצמיחה מהירה באוכלוסייה היהודית בעיר.
ב-1863 מונה לראשונה רב ראשי לעיר וב-1893 נפתח בית הכנסת הקיסרי הגדול. מאז מהפכת פברואר ירד מאוד מספר יהודי העיר.
נכון למרשם אוכלוסים משנת 2003, חיו 35,000 יהודים בעיר, אולם ההערכות הן כי חיים הרבה יותר.

קנה לה וודקה חחחח
אחרי כמה כוסות היא שלך