אינדקס
[You must be registered and logged in to see this image.]
יזכור
יזכור לכל החיילים שנפלו גיבורים בקרבות על הגנת המולדת
הם הקדישו את חייהם בכדי שלנו תהיה מדינה ומולדת
יהיה זכרם ברוך
[You must be registered and logged in to see this image.]
אם תרצו או לא !
אנחנו כאן בכדי להשאר לנצח נצחים !
[You must be registered and logged in to see this image.]
[You must be registered and logged in to see this image.]
יזכור
יזכור היא תפילה יהודית של הזכרת נשמות ששורשיה קדומים, הנאמרת בחלק מהחגים בבתי הכנסת האשכנזיים על ידי מי שנפטרו הוריו או אחד מהם. התפילה היא למען יזכור אלוהים את נשמת הנפטר ולמען מנוחת הנשמה בגן עדן. בנוסח התפילה אף נודבים צדקה כזכות לנפטרים.
בעקבות הטקסט של תפילת "יזכור", שאותו אומר המתפלל לזכרו של נפטר מסוים, חוברו גם טקסטים לזכרן של שתי קבוצות של נספים:
בטקסי זיכרון לחללי מערכות ישראל, בפרט אלה שנערכים ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל, מושמע קטע "יזכור" מיוחד. הנוסח המיוחד של "יזכור" לזכר הנופלים נכתב לראשונה לאחר קרב תל חי על ידי ברל כצנלסון. במלחמת העצמאות נכתב ברוח זו טקסט אשר שימש לזכר חללי המלחמה, ולאחר מכן שונה כדי שיתייחס לכל הנופלים במערכות ישראל.
ביום הזיכרון לשואה ולגבורה נאמרת תפילת "יזכור" לזכר קורבנות השואה.
תפילת יזכור
יזכור ממחזור שהודפס בוילנה בשנת 1876
סדר יזכור ממחזור רעדעלהיים ליום כיפור 1807
[עריכה]נוסח יזכור
נוסח התפילה לאדם שנפטר אביו, הוא כך:
יִזְכּוֹר אֱלֹהִים נִשְׁמַת אָבִי מוֹרִי (פלוני בן פלוני)
שֶׁהָלַךְ לְעוֹלָמוֹ בַּעֲבוּר שֶׁאֲנִי נוֹדֵר צְדָקָה בַּעֲדוֹ.
וּבִשְׂכַר זֶה תְּהֵא נַפְשׁוֹ צְרוּרָה בִּצְרוֹר הַחַיִּים
עִם נִשְׁמַת אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב שָׂרָה רִבְקָה רָחֵל וְלֵאָה
וְעִם שְׁאָר צַדִּיקִים וְצַדְקָנִיּוֹת שֶׁבְּגַן עֵדֶן וְנֹאמַר אָמֵן.
בקהילות איטליה נהוג לאמר יזכור בנוסח: "יזכור אלוהים לטובה את נפש כל שכבי עמו ישראל עם נפש אברהם יצחק ויעקב אבותינו אשר הניחו לנפשותם זכירה בהקדש ינוחו על משכבותם בגן עדן ונאמר אמן".
[עריכה]זמן אמירתה
תפילת היזכור נאמרת בימינו ברב מוחלט של קהילות האשכנזים ארבע פעמים בשנה: ביום כיפור, בשמיני עצרת, בשביעי של פסח (בחו"ל בשמיני של פסח) ובשבועות (בחו"ל ביום השני) אחרי קריאת התורה לפני שמכניסים את ספר התורה לארון הקודש. בבתי הכנסת הספרדיים לא נאמרת תפילת יזכור, ואין תפילה מיוחדת להזכרת נשמות בחגים, אך נהוג שאדם העולה לתורה יכול לבקש שתיאמר תפילת ה"השכבה" לזכר קרוביו שנפטרו כמו בכל יום בשנה. עם זאת, יש נוהגים שביום כיפור אומרים תפילת "השכבה" לכל חברי הקהילה שנפטרו בשנה האחרונה ו/או לחכמי הקהילה, לאחר אמירת כל נדרי.
[עריכה]מנהגי אמירת יזכור
בניגוד לתפילות אחרות של הזכרת נשמות הנאמרות על ידי החזן או הגבאי, תפילת יזכור נאמרת על ידי הקרוב של הנפטר. לאור זאת התפתח המנהג של אלו שיש להם אב ואם לצאת מבית הכנסת בעת אמירת יזכור.
[עריכה]היציאה מבית הכנסת
בקיצור שולחן ערוך כתוב:
ונוהגין כי מי שיש לו אב ואם יוצא מבית הכנסת בשעת הזכרת נשמות. גם נוהגים שבתוך שנה ראשונה למיתת האב או האם, יוצא גם כן מבית הכנסת. בספר כרם שלמה ניתן טעם ליציאה: כדי למנוע טעות אצל מי שיש לו הורים ויאמר את נוסח יזכור בטעות.[1][2] אולם ישנן קהילות בהן לא נהגו מי שהוריהם חיים לצאת מבית הכנסת. יש מקומות בהם מקובל שמי שיש לו הורים נשאר יושב במקומו בעת אמירת יזכור שעה ששאר המתפללים עומדים.[3]
[עריכה]תולדות תפילת יזכור
הנוסח של "יזכור אלוקים נשמת ..." שימש בקהילות היהודיות בגרמניה כבר במאה ה-14 וככל הנראה החל השימוש בו בתקופה כלשהי לאחר גזירות תתנ"ו. הקהילות היהודיות נהגו לנהל ספרים שנקראו מארמארביכער בהם נרשמו תפילות יזכור תוך ציון שמות הנפטרים ומעשיהם הטובים. לשם הקיצור היו רושמים בספרים אלו את תחילת התפילה בראשי תיבות: יא"נ. בתקופות קדומות נאמרו תפילות יזכור להרוגי תתנ"ו בשבת שלפני תשעה באב ובשבת שלפני יום השנה לפרעות[4]. תפילות היזכור הזכירו את אנשי הקהילה שנפטרו וכן את ההרוגים על קידוש השם[5].
במהלך השנים נוספו תפילות יזכור שונות לזכרון ההרוגים על קידוש השם. במחזורים של המאה ה-18 מופיע לצד תפילת היזכור להורים גם נוסח יזכור ל-"נשמת כל קרובי וקרובותי ... הן שהומתו הן שנהרגו הן שנשחטו ושנשרפו ושנטבעו ושנחנקו על קידוש השם". בארץ ישראל נאמרו תפילות יזכור לזכר "אחינו ואחיותינו שנפלו על אדמת המולדת" ועם פרוץ מלחמת העולם השנייה נאמרו תפילות יזכור לזכר ההרוגים בכיבוש פולין בידי הנאצים[6].
לאחר השואה תוקנו נוסחים שונים של תפילת היזכור לזכר הנרצחים בשואה[7][8] ולאחר הקמת צה"ל הופיעו נוסחי יזכור לזכר חיילי צה"ל[9].
תפילת יזכור זכתה להתקדש בקדושה עממית מיוחדת. ישנם יהודים שהקשר היחיד שלהם למנהגי היהדות הוא אמירת יזכור [10]. תיאור מעמד תפילת היזכור מופיע בספרות העברית החדשה, למשל אצל דוד פרישמן בסיפור "הזכרת נשמות" [11].
[עריכה]יזכור עם ישראל
ימים ספורים לאחר מאורעות תל חי חיבר ברל כצנלסון, מראשי הציונות הסוציאליסטית, הספד להרוגי המאורעות. ההספד הודפס בכתב העת "קונטרס".[12] הנוסח הופץ ברחבי היישוב היהודי בארץ ישראל, והוקרא על ידי אנשי תנועת העבודה בטקסים שנערכו כל שנה בי"א באדר. בהספדו של ברל נכתב "יזכור עם ישראל".
יזכור עם ישראל את הנשמות הטהורות של בניו ובנותיו
שניאור שפושניק
אהרון שֶר
דבורה דראכלר
בנימין מונטר
(זאב) שַרף
שרה צ'יז'יק
(יעקב) טוקר
יוסף טרומפלדור
הנאמנים והאמיצים, אנשי העבודה והשלום, אשר הלכו מאחרי המחרשה ויחרפו נפשם על כבוד ישראל ועל אדמת ישראל.
יזכור ישראל ויתברך בזרעו ויאבל על זיו-העלומים וחמדת-הגבורה וקדושת-הרצון ומסירות-הנפש אשר נספו במערכה הכבדה.
אל ישקוט ואל ינחם ואל יפוג האבל עד בוא יום בו ישוב ישראל וגאל אדמתו השדודה.
וריאציה של טקסט זה שימשה גם בטקסים לזכרם של חללים אחרים ביישוב,[13] ובטקס לזכרם של קורבנות ההעפלה.[14]
בחוגים דתיים המשיכו להשתמש בנוסח המסורתי של "יזכור אלוהים" גם לחללי ההתיישבות וההעפלה בארץ ישראל ואף התפלמסו עם הנוסח של "יזכור עם ישראל". בחוברת "נרות שבת" שיצאה לקראת ראש השנה תש"ח (1947) מופיעה רשימה ארוכה של תפילות יזכור אלוקים לזכר מעפילים שנהרגו ואליהם מצורפים דברים המדגישים את חשיבות הזכירה של אלוקים: "יזכור אלוקים! אנו ריבונו של עולם ... אין בנו אויה לא כח ולא מה לזכור גם להזכיר עד מה. הראש סחרחר הלב מתפקע - וכיצד נזכור?", "יזכור אלוקים! אנו הלא אין זכרון לראשונים וגם לאחרונים לא יהיה להם זכרון עם שיהיו באחרונה. ומה ערך לזכירה שלנו? אבל - יזכור עם ישראל! ומה יזכור? זכור את יום השבת לקדשו!"[15].
[עריכה]"יזכור" לחללי מערכות ישראל
אבן עם כיתוב של יזכור לחללי מערכות ישראל בבית הקברות הצבאי בקרית שאול
יזכור בעברית ובערבית באנדרטת הלוחם הבדואי
נוסח "יזכור" לחללי מלחמות ישראל הוא:[16]
יִזְכֹּר עָם יִשְֹרָאֵל אֶת בָּנָיו וּבְנוֹתָיו הַנֶּאֱמָנִים וְהָאַמִּיצִים,
חַיָּלֵי צְבָא-הַהֲגָנָה לְיִשׂרָאֵל,
וְכָל לוֹחֲמֵי הַמַּחְתָּרוֹת וַחֲטִיבוֹת הַלּוֹחֲמִים בְּמַעַרְכוֹת הָעָם,
וְכָל אַנְשֵי קְהִילוֹת הַמּוֹדִיעִין הַבִּטָּחוֹן וְהַמִּשְׁטָרָה
אֲשֶׁר חֵרְפוּ נַפְשָׁם בֵּמִלְחָמָה עַל תְּקוּמַת יִשְׂרָאֵל,
וְכָל אֵלֶּה שֶׁנִּרְצְחוּ בָּאָרֶץ וּמִחוּצָה לָהּ בִּידֵי מְרָצְחִים מֵאִרְגּוּנֵי הָטֶּרוֹר.
יִזְכֹּר יִשׂרָאֵל וְיִתְבָּרַך בְּזַרְעוֹ וְיֶאֱבַל עַל זִיו הָעֲלוּמִים
וְחֶמְדַת הַגְּבוּרָה וּקְדֻשָׁת הָרָצוֹן וּמְסִירוּת הַנֶּפֶש
אֲשֶׁר נִסְפּוּ בַּמַּעֲרָכָה הַכְּבֵדָה.
יִהְיוּ חַללֵי מַעַרְכוֹת יִשְֹרָאֵל עֲטוּרֵי הַנִּצָּחוֹן
חֲתוּמִים בְּלֵב יִשְֹרָאֵל לְדוֹר דּוֹר.
הנוסח המקורי של "יזכור" נכתב בזמן מלחמת העצמאות על ידי אהוביה מלכין, והתבסס על ההספד של ברל כצנלסון להרוגי תל-חי. נוסח זה הודפס בספר יזכור הראשון שהוציאה היחידה להנצחת החייל במשרד הביטחון. עם השנים נוספו ל"יזכור" חללי צה"ל שנפלו אחרי מלחמת העצמאות, וכן חללים מארגונים צבאיים לפני קום המדינה, ארגוני מודיעין צבאי במערכת הביטחון הישראלית, משטרת ישראל, ונפגעי פעולות טרור.
נוסח זה, הנפתח במילים "יזכור עם ישראל", הודפס בספרי יזכור השונים עד שנת 1995.[17] לאחר מלחמת ששת הימים הפיצה הרבנות הצבאית הראשית נוסח שונה, הנפתח במילים "יזכור אלוהים".[18] נוסח זה הוקרא בטקס פתיחת אירועי יום הזיכרון ברחבת הכותל, אף על פי שבטקס הדלקת המשואות הוקרא נוסח ה'יזכור' עם הפתיחה המקורית, על ידי הקריין עמיקם גורביץ'. גירסת "יזכור עם ישראל" הייתה הגירסה הרשמית גם בפקודות מטכ"ל.[19]
בשנת 2011, בעת כהונת הרמטכ"ל בני גנץ, התעורר דיון ציבורי באשר לנוסח הראוי. בעקבות הדיון מינה הרמטכ"ל ועדה בראשות האלוף ישי בר לבחינת נוסח תפילת "יזכור"[20]. באוגוסט 2011 המליצה הוועדה לפתוח את התפילה בנוסח "יזכור עם ישראל".[21] הרמטכ"ל בני גנץ אימץ את החלטת הוועדה.
הנוסח המקורי של מילות "תקוותנו"
כָּל עוֹד בַּלֵּבָב פְּנִימָה
נֶפֶש יְהוּדִי הוֹמִיָּה,
וּלְפַאֲתֵי מִזְרָח קָדִימָה[8]
עֵינוֹ לְצִיּוֹן צוֹפִיָּה.
עוֹד לֹא אָבְדָה תִּקְוָתֵנוּ,
הַתִּקְוָה הַנּוֹשָׁנָה:
לָשׁוּב לְאֶרֶץ אֲבוֹתֵינוּ,
לָעִיר בָּהּ דָּוִד חָנָה.[9]
כָּל עוֹד דְּמָעוֹת מֵעֵינֵינוּ
יִזְּלוּ כְגֶשֶׁם נְדָבוֹת,
וּרְבָבוֹת מִבְּנֵי עַמֵּנוּ
עוֹד הוֹלְכִים עַל קִבְרֵי אָבוֹת.
עוד לא אָבדה תקוותנו...
כָּל עוֹד חוֹמַת מַחֲמַדֵּינוּ
לְעֵינֵינוּ מוֹפָעַת,
וְעַל חֻרְבַּן מִקְדַּשֵׁנוּ
עַיִן אַחַת עוֹד דּוֹמָעַת.
עוד לא אבדה תקותנו...
כָּל עוֹד מֵי הַיַּרְדֵּן בְּגָאוֹן
מְלֹא גְדוֹתַיו יִזֹּלוּ,
וּלְיַם כִּנֶּרֶת בְּשָׁאוֹן
בְּקוֹל הֲמוּלָה יִפֹּלוּ.
עוד לא אבדה תקותנו...
כָּל עוֹד שַׁמָּה עֲלֵי דְּרָכִים
שַׁעַר יֻכַּת שְׁאִיָּה,
וּבֵין חָרְבוֹת יְרוּשָׁלַיִם
עוֹד בַּת צִיּוֹן בּוֹכִיָּה.
עוד לא אבדה תקותנו...
כָּל עוֹד דְּמָעוֹת טְהוֹרוֹת
מֵעֵין בַּת עַמִּי נוֹזְלוֹת,
וְלִבְכּוֹת לְצִיּוֹן בְּרֹאשׁ אַשְׁמוֹרוֹת
עוֹד תָּקוּם בַּחֲצִי הַלֵּילוֹת.
עוד לא אבדה תקותנו...
כָּל עוֹד נִטְפֵי דָם בְּעוֹרְקֵינוּ
רָצוֹא וָשׁוֹב יִזֹּלוּ,
וַעֲלֵי קִבְרוֹת אֲבוֹתֵינוּ
עוֹד אֶגְלֵי טַל יִפֹּלוּ.
עוד לא אבדה תקותנו...
כָּל עוֹד רֶגֶשׁ אַהֲבַת הַלְּאוֹם
בְּלֵב הַיְּהוּדִי פּוֹעֵם,
עוֹד נוּכַל קַוּוֹת גַּם הַיּוֹם
כִּי עוֹד יְרַחֲמֵנוּ אֵל זוֹעֵם.
עוד לא אבדה תקותנו...
שִׁמְעוּ, אַחַי, בְּאַרְצוֹת נוּדִי
אֶת קוֹל אַחַד חוֹזֵינוּ:
כִּי רַק עִם אַחֲרוֹן הַיְּהוּדִי
גַּם אַחֲרִית תִּקְוָתֵנוּ!
עוד לא אבדה תקותנו...
לֵךְ עַמִּי, לְשָׁלוֹם שׁוּב לְאַרְצֶךָ,
הַצֱּרִי בְגִלְעָד, בִּירוּשָׁלַיִם רוֹפְאֶךָ,
רוֹפְאֶךָ יְיָ, חָכְמַת לְבָבוֹ,
לֵךְ עַמִּי לְשָׁלוֹם, וּרְפוּאָה קְרוֹבָה לָבוֹא...
[You must be registered and logged in to see this image.]
לזכור ולא ולעולם לא לשכוח !
יזכור
יזכור לכל החיילים שנפלו גיבורים בקרבות על הגנת המולדת
הם הקדישו את חייהם בכדי שלנו תהיה מדינה ומולדת
יהיה זכרם ברוך
[You must be registered and logged in to see this image.]
אם תרצו או לא !
אנחנו כאן בכדי להשאר לנצח נצחים !
[You must be registered and logged in to see this image.]
[You must be registered and logged in to see this image.]
יזכור
יזכור היא תפילה יהודית של הזכרת נשמות ששורשיה קדומים, הנאמרת בחלק מהחגים בבתי הכנסת האשכנזיים על ידי מי שנפטרו הוריו או אחד מהם. התפילה היא למען יזכור אלוהים את נשמת הנפטר ולמען מנוחת הנשמה בגן עדן. בנוסח התפילה אף נודבים צדקה כזכות לנפטרים.
בעקבות הטקסט של תפילת "יזכור", שאותו אומר המתפלל לזכרו של נפטר מסוים, חוברו גם טקסטים לזכרן של שתי קבוצות של נספים:
בטקסי זיכרון לחללי מערכות ישראל, בפרט אלה שנערכים ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל, מושמע קטע "יזכור" מיוחד. הנוסח המיוחד של "יזכור" לזכר הנופלים נכתב לראשונה לאחר קרב תל חי על ידי ברל כצנלסון. במלחמת העצמאות נכתב ברוח זו טקסט אשר שימש לזכר חללי המלחמה, ולאחר מכן שונה כדי שיתייחס לכל הנופלים במערכות ישראל.
ביום הזיכרון לשואה ולגבורה נאמרת תפילת "יזכור" לזכר קורבנות השואה.
תפילת יזכור
יזכור ממחזור שהודפס בוילנה בשנת 1876
סדר יזכור ממחזור רעדעלהיים ליום כיפור 1807
[עריכה]נוסח יזכור
נוסח התפילה לאדם שנפטר אביו, הוא כך:
יִזְכּוֹר אֱלֹהִים נִשְׁמַת אָבִי מוֹרִי (פלוני בן פלוני)
שֶׁהָלַךְ לְעוֹלָמוֹ בַּעֲבוּר שֶׁאֲנִי נוֹדֵר צְדָקָה בַּעֲדוֹ.
וּבִשְׂכַר זֶה תְּהֵא נַפְשׁוֹ צְרוּרָה בִּצְרוֹר הַחַיִּים
עִם נִשְׁמַת אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב שָׂרָה רִבְקָה רָחֵל וְלֵאָה
וְעִם שְׁאָר צַדִּיקִים וְצַדְקָנִיּוֹת שֶׁבְּגַן עֵדֶן וְנֹאמַר אָמֵן.
בקהילות איטליה נהוג לאמר יזכור בנוסח: "יזכור אלוהים לטובה את נפש כל שכבי עמו ישראל עם נפש אברהם יצחק ויעקב אבותינו אשר הניחו לנפשותם זכירה בהקדש ינוחו על משכבותם בגן עדן ונאמר אמן".
[עריכה]זמן אמירתה
תפילת היזכור נאמרת בימינו ברב מוחלט של קהילות האשכנזים ארבע פעמים בשנה: ביום כיפור, בשמיני עצרת, בשביעי של פסח (בחו"ל בשמיני של פסח) ובשבועות (בחו"ל ביום השני) אחרי קריאת התורה לפני שמכניסים את ספר התורה לארון הקודש. בבתי הכנסת הספרדיים לא נאמרת תפילת יזכור, ואין תפילה מיוחדת להזכרת נשמות בחגים, אך נהוג שאדם העולה לתורה יכול לבקש שתיאמר תפילת ה"השכבה" לזכר קרוביו שנפטרו כמו בכל יום בשנה. עם זאת, יש נוהגים שביום כיפור אומרים תפילת "השכבה" לכל חברי הקהילה שנפטרו בשנה האחרונה ו/או לחכמי הקהילה, לאחר אמירת כל נדרי.
[עריכה]מנהגי אמירת יזכור
בניגוד לתפילות אחרות של הזכרת נשמות הנאמרות על ידי החזן או הגבאי, תפילת יזכור נאמרת על ידי הקרוב של הנפטר. לאור זאת התפתח המנהג של אלו שיש להם אב ואם לצאת מבית הכנסת בעת אמירת יזכור.
[עריכה]היציאה מבית הכנסת
בקיצור שולחן ערוך כתוב:
ונוהגין כי מי שיש לו אב ואם יוצא מבית הכנסת בשעת הזכרת נשמות. גם נוהגים שבתוך שנה ראשונה למיתת האב או האם, יוצא גם כן מבית הכנסת. בספר כרם שלמה ניתן טעם ליציאה: כדי למנוע טעות אצל מי שיש לו הורים ויאמר את נוסח יזכור בטעות.[1][2] אולם ישנן קהילות בהן לא נהגו מי שהוריהם חיים לצאת מבית הכנסת. יש מקומות בהם מקובל שמי שיש לו הורים נשאר יושב במקומו בעת אמירת יזכור שעה ששאר המתפללים עומדים.[3]
[עריכה]תולדות תפילת יזכור
הנוסח של "יזכור אלוקים נשמת ..." שימש בקהילות היהודיות בגרמניה כבר במאה ה-14 וככל הנראה החל השימוש בו בתקופה כלשהי לאחר גזירות תתנ"ו. הקהילות היהודיות נהגו לנהל ספרים שנקראו מארמארביכער בהם נרשמו תפילות יזכור תוך ציון שמות הנפטרים ומעשיהם הטובים. לשם הקיצור היו רושמים בספרים אלו את תחילת התפילה בראשי תיבות: יא"נ. בתקופות קדומות נאמרו תפילות יזכור להרוגי תתנ"ו בשבת שלפני תשעה באב ובשבת שלפני יום השנה לפרעות[4]. תפילות היזכור הזכירו את אנשי הקהילה שנפטרו וכן את ההרוגים על קידוש השם[5].
במהלך השנים נוספו תפילות יזכור שונות לזכרון ההרוגים על קידוש השם. במחזורים של המאה ה-18 מופיע לצד תפילת היזכור להורים גם נוסח יזכור ל-"נשמת כל קרובי וקרובותי ... הן שהומתו הן שנהרגו הן שנשחטו ושנשרפו ושנטבעו ושנחנקו על קידוש השם". בארץ ישראל נאמרו תפילות יזכור לזכר "אחינו ואחיותינו שנפלו על אדמת המולדת" ועם פרוץ מלחמת העולם השנייה נאמרו תפילות יזכור לזכר ההרוגים בכיבוש פולין בידי הנאצים[6].
לאחר השואה תוקנו נוסחים שונים של תפילת היזכור לזכר הנרצחים בשואה[7][8] ולאחר הקמת צה"ל הופיעו נוסחי יזכור לזכר חיילי צה"ל[9].
תפילת יזכור זכתה להתקדש בקדושה עממית מיוחדת. ישנם יהודים שהקשר היחיד שלהם למנהגי היהדות הוא אמירת יזכור [10]. תיאור מעמד תפילת היזכור מופיע בספרות העברית החדשה, למשל אצל דוד פרישמן בסיפור "הזכרת נשמות" [11].
[עריכה]יזכור עם ישראל
ימים ספורים לאחר מאורעות תל חי חיבר ברל כצנלסון, מראשי הציונות הסוציאליסטית, הספד להרוגי המאורעות. ההספד הודפס בכתב העת "קונטרס".[12] הנוסח הופץ ברחבי היישוב היהודי בארץ ישראל, והוקרא על ידי אנשי תנועת העבודה בטקסים שנערכו כל שנה בי"א באדר. בהספדו של ברל נכתב "יזכור עם ישראל".
יזכור עם ישראל את הנשמות הטהורות של בניו ובנותיו
שניאור שפושניק
אהרון שֶר
דבורה דראכלר
בנימין מונטר
(זאב) שַרף
שרה צ'יז'יק
(יעקב) טוקר
יוסף טרומפלדור
הנאמנים והאמיצים, אנשי העבודה והשלום, אשר הלכו מאחרי המחרשה ויחרפו נפשם על כבוד ישראל ועל אדמת ישראל.
יזכור ישראל ויתברך בזרעו ויאבל על זיו-העלומים וחמדת-הגבורה וקדושת-הרצון ומסירות-הנפש אשר נספו במערכה הכבדה.
אל ישקוט ואל ינחם ואל יפוג האבל עד בוא יום בו ישוב ישראל וגאל אדמתו השדודה.
וריאציה של טקסט זה שימשה גם בטקסים לזכרם של חללים אחרים ביישוב,[13] ובטקס לזכרם של קורבנות ההעפלה.[14]
בחוגים דתיים המשיכו להשתמש בנוסח המסורתי של "יזכור אלוהים" גם לחללי ההתיישבות וההעפלה בארץ ישראל ואף התפלמסו עם הנוסח של "יזכור עם ישראל". בחוברת "נרות שבת" שיצאה לקראת ראש השנה תש"ח (1947) מופיעה רשימה ארוכה של תפילות יזכור אלוקים לזכר מעפילים שנהרגו ואליהם מצורפים דברים המדגישים את חשיבות הזכירה של אלוקים: "יזכור אלוקים! אנו ריבונו של עולם ... אין בנו אויה לא כח ולא מה לזכור גם להזכיר עד מה. הראש סחרחר הלב מתפקע - וכיצד נזכור?", "יזכור אלוקים! אנו הלא אין זכרון לראשונים וגם לאחרונים לא יהיה להם זכרון עם שיהיו באחרונה. ומה ערך לזכירה שלנו? אבל - יזכור עם ישראל! ומה יזכור? זכור את יום השבת לקדשו!"[15].
[עריכה]"יזכור" לחללי מערכות ישראל
אבן עם כיתוב של יזכור לחללי מערכות ישראל בבית הקברות הצבאי בקרית שאול
יזכור בעברית ובערבית באנדרטת הלוחם הבדואי
נוסח "יזכור" לחללי מלחמות ישראל הוא:[16]
יִזְכֹּר עָם יִשְֹרָאֵל אֶת בָּנָיו וּבְנוֹתָיו הַנֶּאֱמָנִים וְהָאַמִּיצִים,
חַיָּלֵי צְבָא-הַהֲגָנָה לְיִשׂרָאֵל,
וְכָל לוֹחֲמֵי הַמַּחְתָּרוֹת וַחֲטִיבוֹת הַלּוֹחֲמִים בְּמַעַרְכוֹת הָעָם,
וְכָל אַנְשֵי קְהִילוֹת הַמּוֹדִיעִין הַבִּטָּחוֹן וְהַמִּשְׁטָרָה
אֲשֶׁר חֵרְפוּ נַפְשָׁם בֵּמִלְחָמָה עַל תְּקוּמַת יִשְׂרָאֵל,
וְכָל אֵלֶּה שֶׁנִּרְצְחוּ בָּאָרֶץ וּמִחוּצָה לָהּ בִּידֵי מְרָצְחִים מֵאִרְגּוּנֵי הָטֶּרוֹר.
יִזְכֹּר יִשׂרָאֵל וְיִתְבָּרַך בְּזַרְעוֹ וְיֶאֱבַל עַל זִיו הָעֲלוּמִים
וְחֶמְדַת הַגְּבוּרָה וּקְדֻשָׁת הָרָצוֹן וּמְסִירוּת הַנֶּפֶש
אֲשֶׁר נִסְפּוּ בַּמַּעֲרָכָה הַכְּבֵדָה.
יִהְיוּ חַללֵי מַעַרְכוֹת יִשְֹרָאֵל עֲטוּרֵי הַנִּצָּחוֹן
חֲתוּמִים בְּלֵב יִשְֹרָאֵל לְדוֹר דּוֹר.
הנוסח המקורי של "יזכור" נכתב בזמן מלחמת העצמאות על ידי אהוביה מלכין, והתבסס על ההספד של ברל כצנלסון להרוגי תל-חי. נוסח זה הודפס בספר יזכור הראשון שהוציאה היחידה להנצחת החייל במשרד הביטחון. עם השנים נוספו ל"יזכור" חללי צה"ל שנפלו אחרי מלחמת העצמאות, וכן חללים מארגונים צבאיים לפני קום המדינה, ארגוני מודיעין צבאי במערכת הביטחון הישראלית, משטרת ישראל, ונפגעי פעולות טרור.
נוסח זה, הנפתח במילים "יזכור עם ישראל", הודפס בספרי יזכור השונים עד שנת 1995.[17] לאחר מלחמת ששת הימים הפיצה הרבנות הצבאית הראשית נוסח שונה, הנפתח במילים "יזכור אלוהים".[18] נוסח זה הוקרא בטקס פתיחת אירועי יום הזיכרון ברחבת הכותל, אף על פי שבטקס הדלקת המשואות הוקרא נוסח ה'יזכור' עם הפתיחה המקורית, על ידי הקריין עמיקם גורביץ'. גירסת "יזכור עם ישראל" הייתה הגירסה הרשמית גם בפקודות מטכ"ל.[19]
בשנת 2011, בעת כהונת הרמטכ"ל בני גנץ, התעורר דיון ציבורי באשר לנוסח הראוי. בעקבות הדיון מינה הרמטכ"ל ועדה בראשות האלוף ישי בר לבחינת נוסח תפילת "יזכור"[20]. באוגוסט 2011 המליצה הוועדה לפתוח את התפילה בנוסח "יזכור עם ישראל".[21] הרמטכ"ל בני גנץ אימץ את החלטת הוועדה.
הנוסח המקורי של מילות "תקוותנו"
כָּל עוֹד בַּלֵּבָב פְּנִימָה
נֶפֶש יְהוּדִי הוֹמִיָּה,
וּלְפַאֲתֵי מִזְרָח קָדִימָה[8]
עֵינוֹ לְצִיּוֹן צוֹפִיָּה.
עוֹד לֹא אָבְדָה תִּקְוָתֵנוּ,
הַתִּקְוָה הַנּוֹשָׁנָה:
לָשׁוּב לְאֶרֶץ אֲבוֹתֵינוּ,
לָעִיר בָּהּ דָּוִד חָנָה.[9]
כָּל עוֹד דְּמָעוֹת מֵעֵינֵינוּ
יִזְּלוּ כְגֶשֶׁם נְדָבוֹת,
וּרְבָבוֹת מִבְּנֵי עַמֵּנוּ
עוֹד הוֹלְכִים עַל קִבְרֵי אָבוֹת.
עוד לא אָבדה תקוותנו...
כָּל עוֹד חוֹמַת מַחֲמַדֵּינוּ
לְעֵינֵינוּ מוֹפָעַת,
וְעַל חֻרְבַּן מִקְדַּשֵׁנוּ
עַיִן אַחַת עוֹד דּוֹמָעַת.
עוד לא אבדה תקותנו...
כָּל עוֹד מֵי הַיַּרְדֵּן בְּגָאוֹן
מְלֹא גְדוֹתַיו יִזֹּלוּ,
וּלְיַם כִּנֶּרֶת בְּשָׁאוֹן
בְּקוֹל הֲמוּלָה יִפֹּלוּ.
עוד לא אבדה תקותנו...
כָּל עוֹד שַׁמָּה עֲלֵי דְּרָכִים
שַׁעַר יֻכַּת שְׁאִיָּה,
וּבֵין חָרְבוֹת יְרוּשָׁלַיִם
עוֹד בַּת צִיּוֹן בּוֹכִיָּה.
עוד לא אבדה תקותנו...
כָּל עוֹד דְּמָעוֹת טְהוֹרוֹת
מֵעֵין בַּת עַמִּי נוֹזְלוֹת,
וְלִבְכּוֹת לְצִיּוֹן בְּרֹאשׁ אַשְׁמוֹרוֹת
עוֹד תָּקוּם בַּחֲצִי הַלֵּילוֹת.
עוד לא אבדה תקותנו...
כָּל עוֹד נִטְפֵי דָם בְּעוֹרְקֵינוּ
רָצוֹא וָשׁוֹב יִזֹּלוּ,
וַעֲלֵי קִבְרוֹת אֲבוֹתֵינוּ
עוֹד אֶגְלֵי טַל יִפֹּלוּ.
עוד לא אבדה תקותנו...
כָּל עוֹד רֶגֶשׁ אַהֲבַת הַלְּאוֹם
בְּלֵב הַיְּהוּדִי פּוֹעֵם,
עוֹד נוּכַל קַוּוֹת גַּם הַיּוֹם
כִּי עוֹד יְרַחֲמֵנוּ אֵל זוֹעֵם.
עוד לא אבדה תקותנו...
שִׁמְעוּ, אַחַי, בְּאַרְצוֹת נוּדִי
אֶת קוֹל אַחַד חוֹזֵינוּ:
כִּי רַק עִם אַחֲרוֹן הַיְּהוּדִי
גַּם אַחֲרִית תִּקְוָתֵנוּ!
עוד לא אבדה תקותנו...
לֵךְ עַמִּי, לְשָׁלוֹם שׁוּב לְאַרְצֶךָ,
הַצֱּרִי בְגִלְעָד, בִּירוּשָׁלַיִם רוֹפְאֶךָ,
רוֹפְאֶךָ יְיָ, חָכְמַת לְבָבוֹ,
לֵךְ עַמִּי לְשָׁלוֹם, וּרְפוּאָה קְרוֹבָה לָבוֹא...
[You must be registered and logged in to see this image.]
לזכור ולא ולעולם לא לשכוח !
