המחאה החברתית לישראל-SATWORLD.ORG
האם אתה רוצה להגיב להודעה זו? אנא הירשם לפורום בכמה לחיצות או התחבר כדי להמשיך.
המחאה החברתית לישראל-SATWORLD.ORG

המחאה החברתית לישראל. מחזירים את המדינה לידי העם !

חיפוש
 
 

Display results as :
 


Rechercher חיפוש מתקדם

התחבר

שכחתי את סיסמתי



גולן טלקום החלה בהרשמה ל"גולן בוקס" - ממיר טלוויזיה, אינטרנט וטלפון

Tue Jun 16, 2015 11:45 pm על ידי יוחנן המדביר הלאומי

גולן טלקום החלה בהרשמה ל"גולן בוקס" - ממיר טלוויזיה, אינטרנט וטלפון

גולן טלקום פונה לטריפל: חברת הסלולר פתחה אתר להרשמה מוקדמת לקבלת מידע על חבילה הכוללת ממיר טלוויזיה, אינטרנט וטלפוניה. מדובר בצעד שיווקי שכן המחירים טרם …


[ Full reading ]

Comments: 2

שמוש בצלחת ישנה של יס

Fri Nov 05, 2010 8:03 pm על ידי davidh2

יש לי צלחת עם עינית של יס (אני מנותק מיס) שמחוברת לממיר. אני קולט טוב את הערוצים החופשיים בעיברית , המזרח התכון ועוד תחנת חדשות רוסית באנגלית.
האם ניתן בעזרת אותה עינית לקלוט לווין נוסף בעל תחנות חופשיות באנגלית?
אם כל …

[ Full reading ]

Comments: 38

פורום זה פתוח רק לחברי קהילת הלווין הישראלית בלבד

Sun May 22, 2011 3:07 pm על ידי satworld

פורום זה פתוח רק לחברי קהילת הלווין הישראלית בלבד
מי שלא חבר לא רואה את כל הפורום או לא יכול להכנס אליו
חובה רישום בפורום ומשלוח 10 הודעות בפורום
הקבלה לקהילה היא על תנאי .
כל עוד מכבדים את התקנון ותקנות הקהילה .
עם החברות …

[ Full reading ]

Comments: 2

ממיר המאפשר קליטת כל הערוצים הפרוצים כיום ללא שיתןף

Sat Jul 19, 2014 2:15 pm על ידי tomer_1968

איזה ממירים קיימים  התומכים בקליטת הערוצים הפרוצים כיום   האם קיוב קפה למשל תומך בכך תודה
צריך לקנות ממיר HD

Comments: 3

מבצע ההתקנות צלחת לווין יוצא לדרך עם עדיפות לחברי הקהילה

Wed Sep 09, 2009 10:40 am על ידי satworld

המבצע מיועד לחברי הקהילה
התקנת צלחות לווין לחברי הקהילה
המבצעת AME
בכל הארץ
טכנאים מטעם החברה עם אחריות של שנה
3שנים אחריות שנים לצלחות הלווין
שנה לדיסק
3.שנים אחריות שנים לכבלים



התקנת 2 צלחות עם 8 לווינים
צלחת מטר 1


[ Full reading ]

Comments: 2

TOPFEILD 7700-7070 פעם ראשונה בעולם בשיתוף תודה ל DAVA

Wed Jun 24, 2009 8:30 am על ידי tizinabi

פעם ראשונה בעולם הצלחנו להפעיל שיתוף על טופפילד 7700HD
7070HD
השיתוף שפועל הוא CAMD3
כולל HD
מנהל פרוייקט DVD מוריס ואושר
תודה ענקית ל DAVA שעשה ימים כלילות בכדי להפעיל אותו ולמדנו רבות מניסיונו
הרסנו ממיר HD אחד כזה במלך …

[ Full reading ]

Comments: 5

ערוצי הסקס בלווינים:

Tue Oct 06, 2009 7:53 am על ידי ROYALCONDOM

ערוצי הסקס בלווינים:


בתדר 11938 H -יש 4 ערוצי Redlight
בתדר 12092 H - יש 6 ערוצי SEX של חבילת Satisfaction

13E

בתדר 11411 H - יש ערוץ Dorcel האיכותי וכן 5 ערוצי Sex On
בתדר 11727 V - יש 5 ערוצי Satisfaction (נסרקים בשם S1...S5 )
בתדר 12207 H - יש 2 ערוצי Free X ו Free X2
בתדר 10853 H - …

[ Full reading ]

Comments: 8

תקנון פורום קהילת הלווין הישראלית

Wed Jan 28, 2009 12:34 pm על ידי satworld

תקנון פורום קהילת הלווין הישראלית.
גולש יקר,
אנו מודים לך על כי בחרת להיכנס לאתר ולפורום היחיד של קהילת הלווין הישראלית "SATWORLD.TK" ו/או לכל עמוד ו/או מדור שלו, בין אם הכניסה אליהם היא דרך שם מתחם (Domain Name) www.SATWORLD.TKובין אם …

[ Full reading ]

Comments: 7

maiai kohen

Sun Apr 03, 2022 1:15 am על ידי Anonymous

דרושים לעבודות קלדנות סקרים כתיבה 
תמלול פרטים בוואטצפ 0502322173

Comments: 0

RSS feeds

Yahoo! 
MSN 
AOL 
Netvibes 
Bloglines 



You are not connected. Please login or register

מלחמת יום כיפור 1973

Go down  הודעה [עמוד 1 מתוך 1]

1מלחמת יום כיפור 1973 Empty מלחמת יום כיפור 1973 Tue Oct 11, 2016 8:06 am

brosh


SATWORLD PRO MEMBER




מלחמת יום כיפור 1973 130PILOTS


מלחמת יום כיפור 1973 %D7%93%D7%95%D7%93%20%D7%93%D7%93%D7%95%20%D7%90%D7%9C%D7%A2%D7%96%D7%A8%20%D7%A8%D7%9E%D7%98%D7%9B%D7%9C%20%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%AA%20%D7%99%D7%95%D7%9D%20%D7%9B%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%20%D7%A2%D7%9D%20%D7%A9%D7%A8%20%D7%94%D7%91%D7%99%D7%98%D7%97%D7%95%D7%9F%20%D7%91%D7%99%D7%98%D7%97%D7%95%D7%9F%20%D7%9E%D7%A9%D7%94%20%D7%93%D7%99%D7%99%D7%9F%20%D7%A7%D7%A8%D7%93%D7%99%D7%98%20%D7%9C%D7%A6%D7%94%D7%9C%20480_1


מלחמת יום כיפור 1973 %D7%90%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%9C%20%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%A7%20%D7%A9%D7%A8%D7%95%D7%9F%20%D7%9E%D7%A9%D7%94%20%D7%93%D7%99%D7%99%D7%9F%20%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%AA%20%D7%99%D7%95%D7%9D%20%D7%9B%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%20%D7%A6%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%9D%20%D7%A8%D7%95%D7%99%D7%98%D7%A1%20480_5
הצליחה מלחמת יום כיפור

פרצה ביום הכיפורים ה'תשל"ד, 6 באוקטובר 1973, בהתקפת קואליציה של צבאות מדינות ערביות כנגד ישראל, בהובלתן של סוריה ומצרים. המלחמה התרחשה בעיקר בסיני וברמת הגולן, ונמשכה עד 24 באוקטובר 1973, יום כניסת הפסקת האש לתוקף. חילופי אש נמשכו עד 26 באוקטובר בחזית המצרית בחצי האי סיני ועד 1974 בחזית הסורית ברמת הגולן.[4]

ייזום המלחמה על ידי מדינות ערב הפתיע את אגף המודיעין של צה"ל, שלאחר הניצחון הגדול במלחמת ששת הימים ב-1967 לא צפה את פתיחתה, ולא את עוצמת המתקפה ומאפייני הלוחמה של צבאות ערב. עם זאת, עד סוף המלחמה הצליח צה"ל להפוך את הגלגל, להתאושש מההלם הראשוני ולנצח במלחמה. מלחמת יום הכיפורים התאפיינה בשימוש בטקטיקות ובטכנולוגיות לחימה חדשות וביטאה תפישׂה אסטרטגית ומערכתית חדשה ביחס להתמודדות צבאות ערב מול צה"ל, בייחוד מצד מצרים. המלחמה הייתה גם לזירת עימות כחלק מהמלחמה הקרה, כאשר מדינות ערב נתמכו וחומשו על ידי ברית המועצות, בזמן שישראל נתמכה על ידי ארצות הברית.

למלחמה היו השפעות מדיניות ופוליטיות רבות; היא הייתה בין הגורמים העיקריים למהפך במערכת הפוליטית הישראלית וסללה את הדרך להסכם השלום בין ישראל למצרים.
לאחר מלחמת ששת הימים שררה בישראל תחושת ביטחון לאור הפגנת כוחו ויכולתו של צבא ההגנה לישראל. ממשלת ישראל החמש עשרה בראשות גולדה מאיר סברה שלא כדאי לוותר על שטחים שנכבשו במהלך מלחמה זו. ביטוי לעמדה זו נמצא באמירותיו של שר הביטחון משה דיין: "עדיף שארם א-שייח' בלי שלום מאשר שלום בלי שארם א-שייח'".[5]

כישלון הצבא המצרי במלחמת ההתשה והתוצאות הטקטיות הטובות בחלק גדול מפעולות חיל האוויר הישראלי במלחמה זו, הגבירו את תחושת הביטחון בהנהגה הצבאית והמדינית של ישראל, וזו באה לידי ביטוי, בין היתר, במשפט שאמרה ראש הממשלה גולדה מאיר ימים ספורים לפני תחילת מלחמת יום הכיפורים: "מצבנו מעולם לא היה טוב יותר".

לעומת זאת, התבוסה ואובדן השטח פגעו קשות בכבוד מנהיגי ארצות ערב השכנות, שלא הסכימו לקיומה הלגיטימי של מדינת ישראל. הניסיונות לשחיקת הצבא והכלכלה הישראליים באמצעות מלחמת ההתשה והניסיונות המדיניים לקבל שטחים אלו, שלא צלחו, הביאו את מנהיגי מדינות ערב למסקנה כי יש לכבוש מחדש שטחים אלו במהלך של מלחמה כוללת.

בספטמבר 1970 נפטר נשיא מצרים גמאל עבד אל-נאצר ובמקומו התמנה אנואר סאדאת, שנתפשׂ בישראל כמנהיג אפרורי וחסר עוצמה, דבר שהגביר את תחושת הביטחון בישראל. בשנים 1972-1971 ניסה סאדאת ליזום, בגיבוי אמריקאי, שיחות והסדרי ביניים שיובילו למסירת סיני לריבונות מצרית, אולם ממשלת ישראל בראשות גולדה מאיר חשדה כי כוונת מצרים איננה למהלך של שלום אמת, לאור פעולותיה המלחמתיות וההתקפיות נגד ישראל בעבר. לפיכך, החליטה הממשלה לדחות את המשא ומתן ולהמשיך להחזיק בסיני. לפי דעה אחרת, סאדאת הוא שלא השיב להצעה אמריקאית להסדר ביניים שבסופו ישראל תסכים לריבונות מצרית על כל סיני עם נוכחות זמנית ביטחונית ישראלית במספר אתרים בסיני.[6][7][8] סאדאת היה נחוש לבצע מהלך צבאי להחזרת השטחים, והצליח לשכנע את הסורים להשתתף ביוזמה. הוא הורה למפקדי צבאו להכין תוכניות אופרטיביות לכיבוש סיני ("גרניט"[9]) או לפחות להניע מהלך צבאי מאסיבי בחלק מסיני, שיזעזע את ישראל.

מצרים וסוריה החלו להתחמש ולהתאמן בהתאם לכוונה זו. בעוד שבצד הסורי התכנית הייתה לכבוש לפחות את כל רמת הגולן, אם לא מעבר לזה, אצל המצרים התגבשה התפיסה כי נוכח העליונות הישראלית בתחום האוויר והשריון, מגבלתו של הצבא המצרי בתמרונים גדולים, והקושי לנייד את מערכות הנ"מ לעומק סיני, יש לרכז את עיקר המאמץ בהיאחזות והתבצרות מזרחית לתעלת סואץ ברצועה שרוחבה יהיה עד כ-10 ק"מ, עם גיחות טקטיות למצרי ההרים.[10] תוכנית זו הוסתרה גם מבעלות בריתה של מצרים, ברית המועצות וסוריה, שהופתעו לראות בעיצומה של המלחמה שמצרים איננה פועלת לפי התכניות המקוריות ואיננה חותרת לעומק סיני, כפי שעשתה סוריה בגולן.[11] הפתעה נוספת נכונה לסובייטים בסיום המלחמה, כאשר פנה סאדאת לארצות הברית כדי להשיג את יעדיו באמצעות מהלכים מדיניים.
הכישלון הצבאי הערבי במלחמת ששת הימים זעזע את העולם הערבי כולו. בעיקר לנוכח הציפיות ערב המלחמה להשמדתה של מדינת ישראל. לאחר מלחמת ההתשה, במסגרת ההכנות של מצרים וסוריה למלחמה, קיימו מדינאים ואנשי צבא מצרים וסורים סדרה של מפגשים עם עמיתיהם במדינות ערב ובקשו מהם סיוע כאשר תפרוץ מלחמה בינן לבין ישראל. חלק גדול ממדינות ערב נעתר לבקשת הסיוע והתחייב להעמיד לרשות מצרים או סוריה חילות משלוח מסוגים שונים ובגדלים שונים. חלק מהמדינות אף התחייבו להשתתף בעלות הכספית של המלחמה העתידית בישראל. בין המדינות שהתחייבו לשלוח כוחות צבאיים בעת מלחמה כנגד ישראל היו לוב, אלג'יריה, מרוקו, סודאן, תוניסיה, כווית ועוד. במקרים אחדים, מדינות ערב גם ביצעו עסקאות רכש אמל"ח תוך התייעצות עם עמיתיהם המצרים והסורים באשר לנשק הדרוש לאותה מלחמה עתידית בישראל.

בשונה מהנכונות הרבה שהפגינו מדינות ערב לעמוד לצד סוריה ומצרים, נקט חוסיין מלך ירדן עמדה הפוכה. חוסיין, שלמדינתו הגבול היבשתי הארוך ביותר עם ישראל, סבר כי לצבאות ערב יחד אין סיכוי לגבור על צה"ל וכי מלחמה יזומה עלולה להמיט על המדינות הערביות הלוחמות אסון. בהזדמנויות שונות הביע חוסיין התנגדות נחרצת לסייע למצרים וסוריה באמצעות פתיחות חזית שלישית ואף סירב לסייע בחילות משלוח על אף הלחץ הכבד שהפעילו עליו נשיא סוריה חאפז אל-אסד ונשיא מצרים סאדאת.
ישראל, מצרים וסוריה נסמכו במידה רבה מאוד על המעצמות בנות בריתן.

מלבד הסתמכותן של סוריה ומצרים על הסיוע של מדינות ערב, הסתמכו על תמיכת ברית המועצות, שהייתה אחת משתי מעצמות העל שפעלה להרחבת ההשפעה הסובייטית בתקופת שלטונו של לאוניד ברז'נייב. בשנים שבין המלחמות הייתה ברית המועצות ספקית הנשק הכמעט בלעדית של מדינות ערב, זאת בשל נכונותה למכור כמויות גדולות של נשק, בשל המחיר הזול יחסית של האמל"ח הסובייטי בהשוואה לחלופות המקבילות במערב ובשל תנאי האשראי המיוחדים שהעניקה לבנות בריתה. ברית המועצות נאותה להעניק לבנות בריתה גם סיוע בהדרכה בשימוש באמל"ח מתקדם ובדוקטרינה סובייטית לניהול מלחמה, בייעוץ שוטף ואף הוכיחה כי היא נכונה לשילוח של חיל משלוח במידת הצורך שיתערב לטובת בנות בריתן.

ישראל לעומת זאת נסמכה על צרפת כבת ברית, כספקית נשק עיקרית, וכשותפה לפרויקטים טכנולוגיים רבים עד שנת 1967. האמברגו הצרפתי על ישראל שהוטל ערב מלחמת ששת הימים סיים בדרמטיות מבחינתה של ישראל יחסים אלה. החל מסוף 1967 ועד למלחמת יום הכיפורים החלה ישראל לרקום יחסים מתהדקים והולכים עם ארצות הברית שבה כיהן ריצ'רד ניקסון כנשיא. עיקר האמל"ח שנרכש בתקופה זו היה אמריקאי. כן התפתחו שיתופי פעולה בין המדינות, הן במחקר ופיתוח והן בתחום המודיעין הצבאי. בתקופה זו גם הפגינה ארצות הברית נוכחות צבאית באזור דרום-מזרח הים התיכון באמצעות הצי השישי של ארצות הברית שהחזיק דרך קבע אוניות מלחמה בים התיכון. כמו הסובייטים, גם האמריקאים שעדיין לחמו בוייטנאם, לא היו מעוניינים בהסלמה נוספת של יחסיהם עם ברית המועצות. בנוסף לכך, ערב המלחמה הייתה לתקופת הדטאנט בין מעצמות העל ובשל כך שאפו לפעול בערוצים דיפלומטיים ככל שניתן.

סדרי הכוחות ערב פרוץ מלחמת יום הכיפורים לקראת אמצע 1973[12]
ישראל -------------------------מצרים---- סוריה
חיילים 350,000 (כולל מילואים) 650,000 270,000
טנקים 2,100---------------- 2,200------- 1,650
תותחים 800 -----2,200 1,250
מטוסי קרב 430------------- 627 354
סוללות טק"א 10 -------------146 34

עיקר כוחו של צה"ל הורכב מחיילי המילואים.

במלחמה עצמה אורגנו כוחות צה"ל בשש אוגדות שריון. שלוש מהן (143, 162, 252) הוצבו בחצי האי סיני ושלוש (36, 210, 146) הוצבו ברמת הגולן. בנוסף הוצבו מסגרות עצמאיות קטנות יותר חטיבתיות ואחרות שהוצבו בחזיתות משניות.

ערב פרוץ המלחמה נהנה חיל האוויר מנתח גדול מאוד של תקציב הביטחון שעמד על כ-50% מכלל התקציב. שירתו בו כ-17,000 בסדיר ובמילואים והיו לו למעלה מ-430 מטוסי קרב, מהם 140 פאנטומים, 150 סקייהוקים, 50 מיראז'ים ו-27 סופר מיסטרים. סוללות MIM-23 הוק היו נשק הנ"מ העיקרי.


טנקים ישראליים במבואות איסמעיליה, 1973
תורת לוחמת השריון בצה"ל התאפיינה בתנועה רבה, ירי מדויק מתוך עמדות מוסתרות ומבוצרות באופן טבעי על ידי קפלי קרקע ומכשולים טבעיים אחרים. מפקד הטנק צפה פעמים רבות מחוץ לצריח כדי להיטיב לראות את שדה הקרב. כתוצאה מכך מפקדי טנקים רבים נפגעו מירי קלעים וצלפים ערבים. לצה"ל גם לא הייתה תורת לחימה להתגוננות בפני טילי נ"ט, דבר שגרם לאבדות מרובות מטילי הסאגר. בנוסף לכך, לא שולבו כמעט כוחות רגלים לכוחות השריון וגם כמות הארטילריה שסופחה אליהם הייתה קטנה ביותר. צה"ל הסתמך על חיל האוויר למשימות הפצצה כארטילריה מעופפת.

חיל השריון צויד בטנקים מדגם שוט, שהוצב בעיקר בחזית הצפונית בשל עבירותו המתאימה לפני שטח הרריים, עם זאת דגמי הבנזין של טנקים אלו סבלו מתקלות רבות, ובהרבה מקרים נתקעו לפני הגיעם לשדה הקרב. בחזית הדרום הוצבו בעיקר טנקים מסוג מג"ח. טנקי שרמן משופרים הופיעו אף הם בשדה הקרב עם בוא המילואים, טנקים אלו היו בעלי קנה 105 מ"מ התואם לתקן של צה"ל.

חיל הרגלים סבל מנחיתות בציוד ובכלי נשק. חיילי החי"ר של צה"ל היו מצוידים ברובה FN FAL מרובה התקלות ובתת-מקלע עוזי קצר הטווח. בהמשך המלחמה, קיבלה ישראל מארצות הברית כמות גדולה של רובי סער מדגם M16A1 אך אלה נכנסו לשירות רק לקראת סוף המלחמה. נשק הנ"ט הצה"לי העיקרי היה הבזוקה הצרפתית המיושנת. אמצעי ראיית הלילה של החי"ר הישראלי היו מועטים ומיושנים, הקרנף והשפנפן שהיו מכשירים נחותים, לעומת האמצעים שהיו בידי הסורים והמצרים.

חיל הים התחמש בספינות טילים ואמצעי לוחמה אלקטרונית. הללו הוכיחו את עצמם כאשר החיל השיג עליונות בזירה הימית וגרם נזק כבד לציי סוריה ומצרים.

חיל ההנדסה התכונן לאפשרות של צליחת תעלת סואץ והכשיר מבעוד מועד כוחות, אמצעים ותורת לחימה לצליחה. אמצעי הגישור המתוכנן העיקרי היה גשר הגלילים שפיתחו דוד לסקוב וישראל טל שקיומו נחשב עד אז לסוד צבאי, אך נרכשו גם דוברות ז'ילואה (תמסח) ודוברות יוניפלוט, והללו שימשו להעברת כוחות יבשה מעבר לתעלה, עד שנפרש גשר הגלילים שהגיע באיחור. למרות השלל הרב שנתפס במבצע קדש ומלחמת ששת הימים, חיל ההנדסה המשיך להסתמך על מערך של כלי צמ"ה מגויסים מהאזרחות, רובם לא ממוגנים. כלי הצמ"ה הכבד ביותר בשירות החיל היה דחפור D9G.

חיל התותחנים הישראלי סבל מנחיתות מספרית כנגד הארטילריה המצרית והסורית. מעט סוללות הארטילריה, שישבו ברמת הגולן, ובקו בר לב שבתעלה לא השתוו לכמות קני הארטילריה של האויב. לפיכך בדומה לשאר מלחמות ישראל משימתו העיקרית הייתה סיוע ארטילרי ישיר לכוחות החי"ר והשריון המתמרנים הצה"ליים בעוד שאת תקיפת ״מטרות האיכות״ קיבל בעיקר חיל האוויר. במהלך המלחמה השתמש לראשונה החיל בתותח ה-155 מ"מ M-109. בנוסף הפעיל החיל את תותח ה-175 מ"מ M-107, אשר בסוף המלחמה הפגיז את דמשק ואת התותח המתניע 155 מ״מ L-33. הארטילריה הישראלית לקחה חלק פעיל לאורך כלל המלחמה בשתי החזיתות.
מצרים והסורים היו מודעים לנחיתותם בלוחמת שריון ולכן הגדילו מאוד את יכולות הנ"ט של חילות הרגלים שלהם. אמצעי לחימה של חיל הרגלים הסורי והמצרי כללו מלבד רובי סער מדגם AK-47 ולהביורים גם כמות גדולה מאוד של טילי נ"ט מדגם סאגר ורקטות נ"ט מדגם RPG-7. טילי נ"ט אלה היו יעילים בהשמדת טנקים ישראלים שתקפו ללא סיוע חיל רגלים. השימוש הנרחב בנשק זה פגע ביכולת צה"ל לממש את תורת הלחימה שהתבססה על תמרון משוריין.

חילות הים הערביים, השתמשו בטילי ים-ים מתקדמים מדגם סטיקס. טווח הירי של הטילים האלה היה כפול מהטילים מדגם גבריאל שבהם השתמשו ספינות חיל הים. אף על פי כן, אמצעים טכנולוגיים שמהם נהנה חיל הים הצליחו לשבש את טיסתם של טילי הסטיקס ואלה לא הטביעו אפילו ספינה ישראלית אחת.

חילות האוויר של סוריה ומצרים סבלו מנחיתות ביחס לחיל האוויר הישראלי. בשל כך הקימו מערך נ"מ צפוף ומפותח מאד שכלל סוללות טילי קרקע אוויר, טילי כתף נגד מטוסים ותותחי נ"מ ניידים. מרבית הסוללות היו מדגם SA-2 הנייח, ו-SA-3 שהוא בעל ניידות מוגבלת. בנוסף הכוחות הערבים (בעיקר הסורים) השתמשו גם בסוללות נ"מ לטווח קצר מדגם SA-6 שהיו מוצבות על גבי רק"ם נייד. חיל הרגלים השתמש בטיל כתף מדגם 9K32 סטרלה-2 וכוחות שריון נהנו מהגנתן של סוללות תותחי נ"מ ניידות על גבי רכב קרבי משוריין מדגם ZSU-23-4 "שילקה" שהפילו כלי טיס ישראלים רבים. השימוש הנרחב והמגוון במערכות נ"מ בעלי מעטפת ביצועים רחבה הצליח לצמצם את חופש הפעולה של חיל האוויר, בעיקר במשימות סיוע לכוחות הקרקע והביא לאבדות משמעותיות לצה"ל. למצרים הייתה חטיבת טילי סקאד, באיוש של צוותים סובייטים, שהופעלה ביום האחרון ללחימה כנגד מספר מטרות ישראליות.
ערב מלחמת יום הכיפורים התבסס צבא מצרים על נשק ותורת לחימה סובייטיים, שהותאמה לצרכים המצרים.

לקראת תכנון מלחמה בהיקף נרחב מול צה"ל היה על הצבא המצרי למצוא מענה לעליונות של חיל האוויר, וליתרון הטקטי של חיל השריון בקרב תנועה. כמו כן נדרש תכנון מוקפד להתמודדות מול ביצורי קו בר לב ותעלת סואץ שהייתה מכשול טבעי רחב וקשה למעבר רק"ם.

המטה המצרי בחן פתרונות שונים לבעיות אלה. במענה לעליונות האווירית הישראלית, בחר צבא מצרים להשקיע בהקמת מערך טילי קרקע-אויר מהצפופים בעולם. לצד מערך הטילים שולבו תותחי נ"מ וטילי כתף שיחד יצרו מעטפת ירוט רחבה. לצד מערך הנ"מ הושקע גם בשיקום חיל האוויר המצרי שהובס במלחמת ההתשה אך בהיקפים נמוכים יותר. זאת בשל הקושי בגיוס טייסים מצריים איכותיים בכמות מספקת ובשל הענות חלקית של הסובייטים לספק למצרים מטוסים חדישים.

בתחום לוחמת השריון, בחר המטה המצרי להתמקד באמצעי נ"ט המופעלים על ידי עוצבות ח"יר מסוג סאגר ומטולי RPG-7. נשק נ"ט נרכש בכמויות גדולות וסופק לחי"ר המסתער מעבר לתקן המקובל בתו"ל הסובייטי. לצד כלי נשק שסופקו לחיל הרגלים, הוגדל הסד"כ של כוחות השריון המצרים וכן נרכשו טנקים מתקדמים באותו זמן מדגם T-62.

באשר לחציית תעלת סואץ והתגברות על הביצורים תכננו המצרים לפרוץ בנקודות רבות לאורך התעלה שאינן נשלטות על ידי המוצבים ובכך תכננו להימנע מתקיפתם הישירה. המטה המצרי רכש גשרים מודולריים מתוצרת סובייטית שהיו נוחים להרכבה ולתיקון מהירים שנדרשו לנוכח עליונותו של חיל האוויר הישראלי. לצורך פריצת מכשול סוללות העפר בצד הישראלי של התעלה נרכשו משאבות מים רבות עוצמה שנועדו לגרוף את העפר הרב אל מימי התעלה בלחץ המים שיומטרו עליהם.
משפרצה המלחמה, החלו מדינות ערב לארגן כוחות צבאיים ולהעבירם למצרים ולסוריה. חלק מהכוחות נע על גבי מובילי טנקים, משאיות וכלי רכב אחרים. חלק אחר הוטס למדינות היעד. חילות המשלוח זרמו לחזיתות בהדרגה ושינו את יחסי הכוחות לרעת צה"ל (גם לפני הגעת חילות המשלוח היה יתרון כמותי ברור לצבאות מצרים וסוריה).

אל חזית רמת הגולן הגיעו חילות משלוח רעננים בכמויות גדולות מאד (הרבה יותר מסד"כ של שלוש אוגדות) החל מה-13 באוקטובר בעיקר כוחות עיראקיים וירדניים והופנו לאזור "המובלעת". בחזית סיני, הקימו חילות המשלוח קו הגנה עורפי ממערב לתעלה.
מלחמת יום הכיפורים התנהלה בשתי זירות יבשתיות עיקריות: הצפונית ברמת הגולן, והדרומית בחצי האי סיני. מלבדם, התנהלה לוחמה נרחבת בים ובאוויר.





יום הכיפורים ההוא - הסרט



מלחמת יום הדין- עופר רוממה


מלחמת יום כיפור 1973 YE0285690_wa

עוז 77 - סרטם של אביגדור קהלני ואליצור ראובני



רעידת אדמה (1973) - פרק מלחמת יום הכיפורים בסדרה תקומה - במאי: אידו סלע



מלחמת יום כיפור 1973 1024100-5

יומן מלחמת יום הכיפורים-ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון



מלחמת יום כיפור 1973 1

מלחמת יום כיפור 1973 1981763-18



נערך לאחרונה על-ידי brosh בתאריך Tue Oct 11, 2016 1:38 pm, סך-הכל נערך 3 פעמים

2מלחמת יום כיפור 1973 Empty Re: מלחמת יום כיפור 1973 Tue Oct 11, 2016 8:07 am

brosh


SATWORLD PRO MEMBER

האם ניצחנו? 40 שנה אחרי מלחמת יום כיפור :: הסרט המלא
ישראל שרדה את המלחמה הקשה ביותר שהייתה לה מעולם
2600 חיילים ישראלים הרוגים
אלפי חיילים פצועים
מאות חיילים שבויים
ישראל גמרה את כל התחמושת שהייתה לה וכמעט כל הטנקים והמטוסים שהיו לה
צהל נלחם במיגים הסורים ובטנקים T62 הכי חדים של רוסיה
למעשה צהל נלחם בכל צבאות מדינות ערב בסוריה
עם כמה טנקים קהלני וחבריו נצחו את המלחמה על הגולן
בצד השני צהל הגיב באש תופת תוך תשלום מחיר כבד
אריק שרון הגיע ל 101 קילומטר מקהיר
קהלני היה עמוק מאוד בתוך סוריה ותקף את פרברי דמשק
ממגננה והישרדות להתקפה הגדולה ביותר בהיסטריה של העם היהודי.
ברמת הגולן נלחמו גבעה על גבעה
טנק מול טנק
הקרב הגדול ביותר בהיסטוריה של הטנקים
2000 טנקים סורים מול 40 טנקים ישראלים ברמת הגולן
1000 טנקים מצרים מול 160 טנקים ישראלים בסיני .

למרות התוצאות המעורבות (ראו בהמשך) במצרים התחושה הציבורית הייתה של ניצחון במלחמה. בישראל, עם זאת, הייתה תחושת כישלון קשה. גם בבתים שבהם לא איבדו בן או אב, שירי נכאים נשמעו ממכשירי הרדיו עוד זמן רב לאחר המלחמה. דומה היה שהמחיר הכבד ששילם צבא מצרים לא נתן את אותותיו אצל השלטון המצרי ובחברה המצרית, ואילו בחוצות ישראל פרץ שבר גדול בציבור הישראלי וחוסר אמון כלפי מקבלי ההחלטות במדינה, בשל המוות הרב של החיילים שנגרם משגיאותיהם של המדינאים והמצביאים, גם במהלך הימים הראשונים של המלחמה.

אחד מההסברים לתחושת הכישלון בחברה הישראלית הוא שבשנים שלפני המלחמה, לאחר הניצחון הגדול במלחמת ששת הימים, ההנהגה המדינית ואזרחי ישראל חשו כי צה"ל הוא צבא בלתי מנוצח. המלחמה הבאה, אם ישראל הייתה נכנסת אליה, הייתה אמורה להיות "היום השביעי" של מלחמת ששת הימים. הכוונה בכך היא לומר כי גם קובעי המדיניות בישראל וגם הציבור הישראלי ומובילי דעת הקהל, חשבו כי הערבים נחותים מבחינה צבאית מישראל במובנים רבים וכי כל מלחמה שאליה תצא ישראל תסתיים בניצחון מוחץ על מדינות ערב. מלחמת יום הכיפורים הייתה מבחן עליון למחשבה זאת, המלחמה נסתיימה אמנם בניצחון שהתבטא בהתקדמות צה"ל עד כדי כ-35 קילומטרים מדמשק כלומר בטווח הארטילריה של צה"ל, ובסיני בפגיעה קשה מאוד במערך הנ"מ המצרי, והתקדמות עד כדי 99 קילומטרים מקהיר,[73] אך האימה של ההפתעה ושל ההרוגים הרבים לא הירפתה מדעת הקהל בארץ וזו הבינה כי במלחמה כל צד סופג את אבדותיו, ואלו עלולות להיות גדולות ומרות.

זהות המנצחת במלחמה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בחזית הסורית ניצח צה"ל: ישראל החזירה לעצמה את כל השטחים שנכבשו על ידי הצבא הסורי בתחילת המלחמה, וכבשה שטחים בגולן הסורי – "המובלעת הסורית", במהלך המלחמה פגע חיל האוויר במטרות כלכליות ואסטרטגיות רבות בעומק סוריה והארטילריה הישראלית הפגיזה את מבואות דמשק.

בחזית המצרית, שאלת הניצחון שנויה במחלוקת, אף על פי שכוחות צה"ל הגיעו למרחק של כ-101 ק"מ מקהיר, פגעו פגיעה קשה במערך הנ"מ המצרי והטילו מצור על הארמייה השלישית, הצבא המצרי בכל זאת הצליח לכבוש שטחים ממזרח לתעלה מישראל תוך הדיפת המתקפות הישראליות וגרימת אבידות גדולות יחסית לצה"ל. חלק מהמחלוקת נובע מהשאלה: מה היו יעדיה של מצרים במלחמה?

אם יעדיה היו מדיניים – לערער את ביטחון ישראל ואת כוח ההרתעה שלה, ולגרום לה להבין שלא משתלם להחזיק את סיני (כפי שמתבטא בהוראה האסטרטגית של סאדאת לשר הגנה אחמד אסמאעיל עלי מה-1 באוקטובר 1973[74] וכן בנאומו של סאדאת לאחר המלחמה) הרי שלמעשה יעדים אלו הושגו.
אך אם יעדיה של מצרים היו צבאיים – תפיסת השטח עד המעברים והתבססות בו (כמו שהתבטא בתוכנית מבצע באדר) הרי שהם נכשלו.
אם יעדיה של מצרים היו כלכליים – היא השיגה את כל מטרותיה. פתיחת תעלת סואץ כחלק מהסכם הפרדת הכוחות בין ישראל למצרים וקבלה של השליטה על שדות הנפט בסיני כחלק מהסכם הביניים בין ישראל למצרים 1975.
בשיח בישראל אודות שאלה זו מיוחס משקל רב למספר חללי צה"ל, ולא מיוחס משקל כלשהו לחללים בצבאות מצרים וסוריה, אף שהיה גדול פי תשעה.

בין הטוענים לניצחון ישראלי נמנים מאיר פעיל, משה ארנס, ישראל טל וחיים הרצוג. בין הטוענים להפסד ישראלי נמנים יעקב חסדאי ועמוס ידלין. עמנואל ולד ואבי קובר טוענים שהמלחמה הסתיימה בתיקו.[75]

ניצחון מצרי[עריכת קוד מקור | עריכה]
יש היסטוריונים הטוענים כי המצרים ניצחו ניצחון אסטרטגי ושינו את מאזן הכוחות באזור. זאת בשל העובדה שהמלחמה הסתיימה כאשר יש כוחות צבא מצריים משמעותיים בתוך סיני, וכן בשל דברי סאדאת (המגובים בעדויות של שאזלי ובמסמכים שקדמו למלחמה) על כך שמטרתו מלכתחילה לא הייתה לפלוש לישראל או להביס את צה"ל, אלא להביא לשינוי המצב האסטרטגי והמדיני על ידי הצבת כף רגל מצרית בעבר המזרחי של התעלה. לאור זאת, ניתן לומר שהסכם השלום בין ישראל למצרים השלים את המהלך שהחל במלחמת יום הכיפורים (לאור דבריו של קרל פון קלאוזביץ כי תפקידה של המלחמה הוא להיות "המשכה של המדיניות באמצעים אחרים"), וכי סאדאת הגשים את יעדיו.[76]

מהצד הישראלי כלל שר הביטחון, דיין, בחודשים שקדמו למלחמה, את ההשמדה של צבאות ערב לצד הרחבה משמעותית של השליטה הישראלית מהצד המערבי של התעלה כמטרותיה של ישראל מן המלחמה שתפרוץ.[77] נראה כי ישראל כשלה בהשגת מטרות מלחמה אלו.

ניצחון ישראלי[עריכת קוד מקור | עריכה]
לעומתם, יש היסטוריונים הטוענים שמכיוון שהמלחמה הסתיימה בעליונות צבאית ישראלית – בבלימת המצרים באזור התעלה, בפלישה ישראלית אל ממערב לה, כאשר אין כוח מצרי משמעותי בין צה"ל לבין קהיר, בכיתור הארמייה השלישית המצרית, בהדחתו של הרמטכ"ל המצרי, סעד א-שאזלי, תוך כדי המלחמה, מהאיום הסובייטי לשלוח צבא, מהבקשה המצרית לארצות הברית להתערב לטובתם, ובעיקר בגלל בקשת הפסקת אש על ידי הצבא המצרי, שמצבו היה בכי רע – הרי שישראל היא המנצחת במלחמה.

גם מבחינת הישגים ארוכי טווח ישנם הטוענים לניצחון ישראלי. למשל, בני מיכלסון טוען שבעקבות המלחמה הבינו המצרים כי גם בתנאי הפתיחה המוצלחים ביותר, אין באפשרותם להשמיד את ישראל, ובעקבות זאת הסכימו למשא ומתן ישיר עם ישראל, דבר שלדבריו לא הסכימו לו קודם לכן. כן מציין מיכלסון ששום מדינה ערבית לא ניסתה מאז במשך 40 השנים האחרונות לצאת למתקפה סדורה נגד ישראל.[78]

הסכם השלום בין ישראל למצרים, שנחתם בעקבות המלחמה, הביא לכך שלמשך עשרות שנים, גם לאחר חילופי המשטר במצרים, חדלה מצרים מלהוות איום צבאי על ישראל.

צעדים מדיניים לאחר תום הלחימה[עריכת קוד מקור | עריכה]

24 באוקטובר. האו"ם מארגן בסיני מפגש בין רב אלוף חיים בר לב לבין גנרל מצרי

עמדת האו"ם בקילומטר ה-101 מקהיר, על כביש קהיר-סואץ
לאחר ההכרזה על הפסקת האש פרץ משבר אנרגיה עולמי, בעקבות החלטתן של מדינות ערב להשתמש בנשק הנפט כדי לכפות את רצונן על יתר מדינות העולם ודרכן על ישראל כדי להחלישה מבחינה בינלאומית.

אלוף (מיל') אהרון יריב, עמד בראש צוות המשא ומתן מצד ישראל, והוא נפגש עם גנרל אל-גאמסי בקילומטר ה-101, פגישות שלאחריהן הושגה הפסקת האש עם מצרים. ב-11 בנובמבר 1973 נחתם הסכם הפסקת האש בין ישראל למצרים, שכלל חילופי שבויים ואספקת מזון ותרופות לחיילי הארמייה השלישית. חילופי השבויים החלו ארבעה ימים לאחר מכן. לישראל הוחזרו 233 שבויים, מהם תשעה טייסים שנפלו בשבי במהלך מלחמת ההתשה. למצרים הוחזרו כ-8,300 שבויים.

ב-18 בנובמבר החליטה ממשלת ישראל על הקמת ועדת חקירה, בראשות השופט שמעון אגרנט, לחקירת האירועים שקדמו למלחמה וימי הלחימה הראשונים ("ועדת אגרנט").

ב-21 בדצמבר נפתחה בז'נבה ועידת שלום בהשתתפות ישראל, מצרים וסוריה, ובעקבותיה נחתמו ההסכמים: הסכם הפרדת הכוחות בין ישראל למצרים (ב-18 בינואר 1974) בקילומטר ה-101 שעיקרו בהסרת הסגר הימי שקיימה מצרים בים סוף, בפתיחת תעלת סואץ לשיט, ובנסיגה ישראלית מתעלת סואץ, עד למרחק של 20 קילומטרים מזרחית לה כאשר ממזרח לתעלה קיימות שלוש רצועות: הראשונה רצועת דילול מצרית, השנייה רצועת חיץ תחת פיקוח כוח חירום של האו"ם והשלישית רצועת דילול ישראלית. והסכם הפרדת הכוחות בין ישראל לסוריה (ב-31 במאי 1974) שבו ישראל הסכימה לסגת מכל השטחים שכבשה במלחמה, ומשטחים בהיקף של כ-60 קמ"ר בצדו הישראלי של "הקו הסגול" באזור קונייטרה לקו הפרדה ישראלי ומולו במרחק של עשרות מטרים עד כמה קילומטרים קו הפרדה סורי שבתווך אזור חיץ מפורז הנתון למנהל אזרחי סורי ולשליטה צבאית של מפקחי אונדו"ף. ההסכם לווה בתקריות ירי רבות (יותר מאלף), שהסורים יזמו בכל עת שהדיונים נקלעו למשבר.

ההיסטוריון ד"ר מאיר פעיל מציין כי תנאי ההסכמים שהיו גרועים לישראל, והציבו את כוחות צה"ל במצב שהיה גרוע מערב המלחמה, הושגו בשל לחץ אמריקני על ישראל, שנבע מכך שמצרים הסכימה ל"חידוש היחסים הדיפלומטיים המלאים בין מצרים וארצות הברית, התקרבות מצרים אל תחום האינטרסים המערבי, תוך התרחקות מתחום ההשפעה הסובייטי" ובעקבותיה גם סוריה "הפכה את ארצות הברית לשושבין הראשי לתהליך פינוי צה"ל".[79]

ב-1 באפריל 1974 בדו"ח ביניים הטילה ועדת אגרנט אחריות כבדה על כתפי הרמטכ"ל דוד אלעזר, על ראש אמ"ן, האלוף אלי זעירא ועל אלוף פיקוד הדרום שמואל גונן ("גורודיש"). נקבע כי הם אחראים למחדלים שבהכנת הצבא למלחמה, ולכשלים המבצעיים והמודיעיניים שאירעו עד לפרוץ המלחמה, ואשר גרמו לתוצאותיה הקשות. הוועדה לא קבעה כל קביעות אישיות לגבי הדרג המדיני, ראש הממשלה גולדה מאיר, ושר הביטחון, משה דיין. תוצאות דו"ח הביניים מבחינה פרסונלית היו כי דוד אלעזר התפטר מתפקידו, וזעירא וגונן הודחו משירות פעיל בצה"ל.

בבחירות שנערכו סמוך לתום המלחמה זכתה שוב מפלגת העבודה, תחת הסיסמה "בכל זאת מערך", וראש הממשלה, גולדה מאיר, ושר הביטחון, משה דיין, הוסיפו לכהן גם בממשלה החדשה. מחאה ציבורית גוברת – שהדמות הבולטת בה הייתה מוטי אשכנזי, מפקד מעוז בודפשט בזמן המלחמה – והזעזוע שנגרם בעקבות מסקנותיה של ועדת אגרנט, הביאו להתפטרותה של מאיר מראשות הממשלה ב-11 באפריל 1974.

תוצאות המלחמה ומורשתה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אות מלחמת יום הכיפורים של צה"ל

לאחר שהפסקת האש נכנסה לתוקפה, ישראל איבדה שטח במזרח תעלת סואץ (באדום) אך כבשה שטחים במערב תעלת סואץ וברמת הגולן (בירוק)
ישראל: בזירה הפנימית, פגעה המלחמה במורל של הציבור הישראלי, שבטח בעוצמת צה"ל לאחר אופוריית הניצחון במלחמת ששת הימים והופתע מעוצמת הלחימה של מדינות ערב וממספר הנפגעים הרב. הביטוי "זהו יום הכיפורים של -" נטבע בשיח הקולקטיבי כדוגמה למחדל שנגרם בעקבות שאננות. בעקבות זאת הוקמה ועדת אגרנט לבחינת המלחמה, ובפרט המחדל המודיעיני ("הקונספציה") שלא צפה את המתקפה. המלחמה הביאה לזעזועים במערכת הפוליטית, שהכשירו את המהפך במאי 1977 ועליית הליכוד, ובהמשך, את הסכם השלום עם מצרים. בזירה החיצונית הודקו הקשרים (וגם התלות) עם ארצות הברית. עקב העלות הגבוהה של המלחמה,[80]הוגדל החוב החיצוני, וישראל החלה לקבל סיוע צבאי, כלכלי ודיפלומטי מארצות הברית. מנגד, הדגישו רבים אחרים לחיוב את העובדה שלמרות מתקפת הפתע, הצליחה לבסוף ישראל בתושיה רבה להדוף את צבאות ערב, ולשמור על ההישגים הטריטוריאליים של מלחמת ששת הימים ועל כושר ההרתעה מול אויביה. לישראל היו בסה"כ 2,569 הרוגים.
מצרים: המצרים ראו בתקיפה ובהפתעת ישראל, החזרה של הכבוד הערבי, לאחר התבוסה הקשה במלחמת ששת הימים. הסכמי הביניים, שהביאו להרחקת צה"ל מתעלת סואץ, שליטה מלאה על התעלה ופתיחתה למעבר כלי שיט, פורשו כהמשך ההישג. המלחמה הכשירה את דעת הקהל המקומית לפתיחת אופק מדיני להסכם שלום, במטרה להחזיר את כל סיני לשליטה מצרית, לאחר שהתבהר כי הסיכוי להחזירו במלחמה אינו גבוה.
סוריה. הסורים ראו כהישג את העובדה שהצליחו להבקיע את קו המוצבים הישראלי ברמת הגולן ולהגיע למרחק של שבעה קילומטרים מהכנרת. עם זאת, מבחינה טקטית המלחמה נסתיימה בכישלון סורי מוחלט, שכן לאחר המתקפה הראשונית, נדחקו כוחותיו מרמת הגולן וצה"ל אף הגיע לטווח תותחים מדמשק. בעקבות נפילתו בשבי של קצין הבינה הרשתית עמוס לוינברג, שכונה "הקב"ר המזמר", והיה בעל זיכרון פנומנלי וידע נרחב ביותר על חיל המודיעין בפרט והצבא בכלל, קיבלו הסורים הבנה מקיפה וכוללת של חיל המודיעין הישראלי לפרטי פרטים, וידע על דרכי הפעולה של סיירת מטכ"ל.
ברית המועצות: ברית המועצות עמדה מאחורי בנות בריתה באופן מוחלט. היא פעלה, אם בהוראות ובעידוד מדינות חסותה ומדינות ערב לשלוח תגבורות לסוריה ומצרים. יתרה מכך, אף שלחה בעצמה רכבת אווירית מסיבית ולאחר מכן אף העבירה ציוד דרך הים. ברית המועצות לא הסתפקה בהעברת ציוד, אלא גם איימה להתערב בעצמה בסכסוך. חרף השקעתה הרבה מצאה את עצמה נבגדת בידי מצרים, והחלה לאבד את אחיזתה במזרח התיכון.
ארצות הברית: חיזקה מאד את הדומיננטיות שלה במזרח התיכון, דבר שתרם להרגעת העימות בין ישראל לשכנותיה. בהסכם השלום בין ישראל למצרים ב-1979 מצרים עברה לגמרי לתחום ההשפעה האמריקני (במקום ברית המועצות) וחומשה בנשק אמריקני. לישראל התברר כי לולא התמיכה הצבאית והגיבוי המדיני של ארצות הברית, מצבה היה עלול להיות קשה, דבר שהביא להידוק הקשרים ולהגברת התלות של ישראל בארצות הברית. מבחינה בינלאומית, מעורבות ארצות הברית הביאה לסיום הקונפליקט באזור תעלת סואץ, שהפכה לזירת קרבות מאז 1967, ולפתיחתה מחדש לשיט בינלאומי.
המלחמה בתרבות ובאמנות[עריכת קוד מקור | עריכה]
מלחמת יום הכיפורים הצטיירה בתרבות הישראלית הצעירה כנקודת מפנה לטוב ולרע. ספרים רבים יצאו לאחר המערכה על תולדותיה וממשיכים לצאת עד היום הזה. תולדותיה של המלחמה לא זכו להוצאה רשמית, לא של ממשלת ישראל ולא של סוריה ומצרים, בשל כך דברים רבים שהתרחשו בעשרים הימים שלה מהווים סלע מחלוקת בין חוקרים רבים.

עם זאת המלחמה לא הונצחה בצורות רבות בקולנוע ומעטות הדוגמאות המשקפות את מהלכה. הפרק בסדרה תקומה, שנקרא "רעידת אדמה", הוא אולי העדות המצולמת הטובה ביותר, כאשר אליו מצטרפים עוד כמה סרטים כמו – הסרט כיפור של עמוס גיתאי, או סרט הטלוויזיה שתיקת הצופרים העוסק בכישלון המודיעיני באמ"ן בימים שלפני המלחמה והופק על פי ספרו של פרופ' אורי בר-יוסף "הצופה שנרדם". בנוסף קיימים ספרים המוסיפים נופך אישי ורגשי יותר למאורעות כמו הספר (והסרט) "תיאום כוונות" של הרב חיים סבתו המתאר את חויותיו כחייל שריון מישיבת הסדר במלחמה. דיון נרחב בסוגיית זיכרון המלחמה (והיעדרו) מופיע בספרו של גדעון אביטל-אפשטיין, "1973 – הקרב על הזיכרון".[81]

למלחמה זו הייתה השפעה גם מחוץ לגבולותיו של המזרח התיכון. הזמר לאונרד כהן, שביקר בישראל ואף הופיע בפני חיילים בחזית בשנת 1973 הוציא את האלבום New Skin for the Old Ceremony שהושפע מחוויותיו בחזית.

מספר סרטים מצריים יצאו לאור בעקבות המלחמה. בחלקם מתואר תהליך של השפלה שהחל במלחמת ששת הימים, מאבק בזמן מלחמת ההתשה ותהליך גאולה במלחמת יום הכיפורים. ב-1974 יצא למסכים סרטו של הבמאי חוסמאדין מוסטפא, "הכדור עדיין בכיסי" ובו הגיבור, המגולם על ידי מחמוד יאסין, הוא חייל השב לכפרו לאחר מלחמת ששת הימים וזוכה ליחס משפיל ומזלזל. הוא מוצא מפלט לתסכולו בפרוץ מלחמת יום הכיפורים ושב מן המלחמה בראש מורם.[82] סרט נוסף שיצא לאור ב-1974 הוא סרטו של הבמאי מוחמד ראדי, "ילדי הדממה". גם סרט זה עוסק בחייל השב מובס ממלחמת ששת הימים, נלחם בסדרת התקלויות במלחמת ההתשה ומלחמת 1973 מצוירת גם כאן כגאולת החייל המצרי.[82] תיאור הצליחה המצרית בשני הסרטים הוא דומה ונראה ששניהם התבססו על סרטון דוקומנטרי שצולם לאחר הפסקת האש עם ישראל ושחזר את הצליחה.[82] סרט מאוחר יותר הנוגע בנושא הוא סרטו של הבמאי ראמי אמאם מ-2002, "נסיך האפלה", ובו מככב אבי הבמאי, עאדל אמאם, המגלם טייס חיל האוויר המצרי ששב עטור ניצחון מהמלחמה אך מתעוור בהמשך, דבר שאינו מונע ממנו לצאת למאבק למען ילדים עוורים ולהלחם בטרוריסטים. הסרט מבוסס בחופשיות על סיפור הסרט האמריקאי "ניחוח אישה".[83]

ראו גם



מלחמת יום כיפור 1973 Israeli-pow-1973


מלחמת יום כיפור 1973 Israel-palestine9


מלחמת יום כיפור 1973 10588543


מלחמת יום כיפור 1973 Kippuregyptprisoners



מלחמת יום כיפור 1973 Infogx2eng



מלחמת יום כיפור 1973 Soldier_Ismailiya



מלחמת יום כיפור 1973 640x392_66950_170545

מלחמת יום כיפור 1973 Hqdefault

מלחמת יום כיפור 1973 _70288976_61112fc5-8a87-4a3e-9422-59e0b24bcd70


מלחמת יום כיפור 1973 405bbae1461e69928611958be04db9c2


מלחמת יום כיפור 1973 October+War+1973+Panorama+Cairo+-+Heliopolis+7


מלחמת יום כיפור 1973 Camp-David_wa

חזרה למעלה  הודעה [עמוד 1 מתוך 1]

Permissions in this forum:
אתה לא יכול להגיב לנושאים בפורום זה